מורי•לפני 3 חודשיםכוונתי היא, שמה שכתבת זו לא סקירה. מי שקורא את מיכאל, מטבע הדברים שולט בעברית.על הביקורת של מאיה על חצוצרה בואדי מאת סמי מיכאל
dina•לפני שנההיא באמת כותבת נהדר. זו כתיבה מאוד דחוסה, הדורשת התמסרות, אבל היא קריאה מתגמלת.על הביקורת של מאיה על שארית החיים מאת צרויה שלו
חצוצרה בואדיסמי מיכאלאחד הספרים הכי מיוחדים שקראתי. תוך יומיים קראתי את כולו בשקיקה. הכתיבה של סמי מיכאל מדהימה...
חצוצרה בואדיסמי מיכאלאחד הספרים הכי מיוחדים שקראתי. תוך יומיים קראתי את כולו בשקיקה. הכתיבה של סמי מיכאל מדהימה...
חצוצרה בואדיסמי מיכאלאחד הספרים הכי מיוחדים שקראתי. תוך יומיים קראתי את כולו בשקיקה. הכתיבה של סמי מיכאל מדהימה...
חצוצרה בואדיסמי מיכאלאחד הספרים הכי מיוחדים שקראתי. תוך יומיים קראתי את כולו בשקיקה. הכתיבה של סמי מיכאל מדהימה...
שארית החייםצרויה שלוהכתיבה של צרויה שלו מהפנטת. יש רגעים שקראתי ולא יכולתי לעזוב את הספר, עוטפת מילים כמו בשיר יפהפה, בהרמוניה מוחלטת. יש רגעים שמרגישים כמו רומן סטנדרטי ויש רגעים של שירה קולחת. זה הכי מדהים שיש. הכתיבה בספר הזה מעט בילבלה אותי לרגעים. לפעמים מתחילה הכתיבה בקו מחשבה אחד ופתאום יוצררת דיסוננס כשמדובר בכלל על מישהו אחר. מאוד התקשתי להיות בתוך הספר כל הזמן. יש דמויות שהרגישו לי שחפפו. קטע שלם מנקודת מבטה של דינה, בו מדובר על המורכבות שלה עם בעלה גדעון, וישר לאחר מכן קטע על אבנר, ועל המורכבות שלו עם שולמית, ופתאום לא ברור איפה הגבול ומי זה מי, וזה קצת תיסכל אותי לאורך הקריאה. במיוחד היה קטע בספר שהייתה קצת חפיפה בין אבא של דינה ואבנר ובין אבא של חמדה, קצת היה מבלבל. צריך להישאר מרוכז בזמן הקריאה בו ולפעמים זה קצת אינטנסיבי. אבל Over all, לא הייתי מפספסת את חווית הקריאה.
שארית החייםצרויה שלוהכתיבה של צרויה שלו מהפנטת. יש רגעים שקראתי ולא יכולתי לעזוב את הספר, עוטפת מילים כמו בשיר יפהפה, בהרמוניה מוחלטת. יש רגעים שמרגישים כמו רומן סטנדרטי ויש רגעים של שירה קולחת. זה הכי מדהים שיש. הכתיבה בספר הזה מעט בילבלה אותי לרגעים. לפעמים מתחילה הכתיבה בקו מחשבה אחד ופתאום יוצררת דיסוננס כשמדובר בכלל על מישהו אחר. מאוד התקשתי להיות בתוך הספר כל הזמן. יש דמויות שהרגישו לי שחפפו. קטע שלם מנקודת מבטה של דינה, בו מדובר על המורכבות שלה עם בעלה גדעון, וישר לאחר מכן קטע על אבנר, ועל המורכבות שלו עם שולמית, ופתאום לא ברור איפה הגבול ומי זה מי, וזה קצת תיסכל אותי לאורך הקריאה. במיוחד היה קטע בספר שהייתה קצת חפיפה בין אבא של דינה ואבנר ובין אבא של חמדה, קצת היה מבלבל. צריך להישאר מרוכז בזמן הקריאה בו ולפעמים זה קצת אינטנסיבי. אבל Over all, לא הייתי מפספסת את חווית הקריאה.
