לא ביקורת - הכריכה האחורית: "בכל דרך שאבחר עלולים אנשים למות" - זוהי הברירה השטנית העומדת בפני נשיא ארצות הברית ובפני מדינאים אחרים ברחבי העולם. זהו אף לב העלילה של ספרו החדש והשאפתני של פרדריק פורסיית. ככל שגוברת תאוצתה של העלילה המרתקת, עובר הקורא ממוסקבה ללונדון, מרוטרדם לוושינגטון, ומשם לישראל, המעורבת אף היא בסבך ההתרחשויות. הקורא מוטל אל מערבולת היחסים שבין המזרח למערב, אל בעיות של הסכמים למשלוח חיטה אמריקאית לרוסיה תמורת הסכם לצמצום החימוש, ואל מיכלית הנפט הגדולה בעולם המאיימת לזהם את הים הצפוני... שיא העלילה הוא ההישג המלהיב ביותר של פורסיית עד כה, וההפתעות של הרגע האחרון בפרקים האחרונים של הספר הן עוצרות נשימה. ספר זה, שעתיד להיות רב המכר העולמי הגדול של השנה, הינו חוליה נוספת בשרשרת הרומנים הנודעים של פרדריק פורסיית: נשיא על הכוונת, תיק אודסה וכלבי המלחמה.

אפשר לראות שגברים רבים נרתעים מספרים שנדמה שהם "ספרי בנות"... אם הכותרת "נשית", תמיד כמות הקוראים תהיה לטובת הקוראות, בד"כ בפער די גדול (כמו שניתן לראות כאן). אבל - זה לחלוטין לא ספר בנות (ויודע מי שראה את הסרט). יש בו הכל - קומדיה, אקשן וכן - גם רומנטיקה. אישית, זה אחד מהספרים האהובים עליי. ההומור, והעובדה שהכל שם כל כך שחור או לבן, הופך אותו לספר קליל שאפשר לחזור ולקרוא בו שוב גם אם כבר יודעים את הסוף... הרי מה שמעניין זו הדרך. אם להתייחס להשוואה לסרט - קשה לי להחליט איזה מהם יותר טוב. בסרט חסרים פרטים מסויימים (וזה טבעו של ספר שמעובד לתסריט), אבל הקאסט מעולה, וגם הבימוי, והעובדה שמארק קנופלר הלחין את המנגינות לסרט רק עושה את זה לעוד יותר טוב. מבחינתי הספר נכנס לקטגוריית הספרים הקלאסיים, אלו שאין להם גיל, ומתאים לכולם.

אפשר לראות שגברים רבים נרתעים מספרים שנדמה שהם "ספרי בנות"... אם הכותרת "נשית", תמיד כמות הקוראים תהיה לטובת הקוראות, בד"כ בפער די גדול (כמו שניתן לראות כאן). אבל - זה לחלוטין לא ספר בנות (ויודע מי שראה את הסרט). יש בו הכל - קומדיה, אקשן וכן - גם רומנטיקה. אישית, זה אחד מהספרים האהובים עליי. ההומור, והעובדה שהכל שם כל כך שחור או לבן, הופך אותו לספר קליל שאפשר לחזור ולקרוא בו שוב גם אם כבר יודעים את הסוף... הרי מה שמעניין זו הדרך. אם להתייחס להשוואה לסרט - קשה לי להחליט איזה מהם יותר טוב. בסרט חסרים פרטים מסויימים (וזה טבעו של ספר שמעובד לתסריט), אבל הקאסט מעולה, וגם הבימוי, והעובדה שמארק קנופלר הלחין את המנגינות לסרט רק עושה את זה לעוד יותר טוב. מבחינתי הספר נכנס לקטגוריית הספרים הקלאסיים, אלו שאין להם גיל, ומתאים לכולם.

אפשר לראות שגברים רבים נרתעים מספרים שנדמה שהם "ספרי בנות"... אם הכותרת "נשית", תמיד כמות הקוראים תהיה לטובת הקוראות, בד"כ בפער די גדול (כמו שניתן לראות כאן). אבל - זה לחלוטין לא ספר בנות (ויודע מי שראה את הסרט). יש בו הכל - קומדיה, אקשן וכן - גם רומנטיקה. אישית, זה אחד מהספרים האהובים עליי. ההומור, והעובדה שהכל שם כל כך שחור או לבן, הופך אותו לספר קליל שאפשר לחזור ולקרוא בו שוב גם אם כבר יודעים את הסוף... הרי מה שמעניין זו הדרך. אם להתייחס להשוואה לסרט - קשה לי להחליט איזה מהם יותר טוב. בסרט חסרים פרטים מסויימים (וזה טבעו של ספר שמעובד לתסריט), אבל הקאסט מעולה, וגם הבימוי, והעובדה שמארק קנופלר הלחין את המנגינות לסרט רק עושה את זה לעוד יותר טוב. מבחינתי הספר נכנס לקטגוריית הספרים הקלאסיים, אלו שאין להם גיל, ומתאים לכולם.

אפשר לראות שגברים רבים נרתעים מספרים שנדמה שהם "ספרי בנות"... אם הכותרת "נשית", תמיד כמות הקוראים תהיה לטובת הקוראות, בד"כ בפער די גדול (כמו שניתן לראות כאן). אבל - זה לחלוטין לא ספר בנות (ויודע מי שראה את הסרט). יש בו הכל - קומדיה, אקשן וכן - גם רומנטיקה. אישית, זה אחד מהספרים האהובים עליי. ההומור, והעובדה שהכל שם כל כך שחור או לבן, הופך אותו לספר קליל שאפשר לחזור ולקרוא בו שוב גם אם כבר יודעים את הסוף... הרי מה שמעניין זו הדרך. אם להתייחס להשוואה לסרט - קשה לי להחליט איזה מהם יותר טוב. בסרט חסרים פרטים מסויימים (וזה טבעו של ספר שמעובד לתסריט), אבל הקאסט מעולה, וגם הבימוי, והעובדה שמארק קנופלר הלחין את המנגינות לסרט רק עושה את זה לעוד יותר טוב. מבחינתי הספר נכנס לקטגוריית הספרים הקלאסיים, אלו שאין להם גיל, ומתאים לכולם.