לא קראתי את הספר עדיין,אבל זה מחזיר אותי 25 שנים אחורה כשראיתי את הסרט עם אחייניתי בת ה-14,שנחרט בזכרוני עד היום כסרט קשה בשל התיאורים המזעזעים שכריסטיאנה וחבריה עברו בתקופת הסמים הקשה שלה.

אני בטוחה שהספר אותנטי יותר וניתן להתרשם ולהבין איך הכל התחיל ובעיקר מה הוביל אותה להדרדרות והרס עצמי כי הוא מסופר ממקור ראשון- כריסטיאנה עצמה.

במרחק של 25 שנה,הייתי חייבת לקרוא את הספר ואכן לא טעיתי,הוא אותנטי ומרגש מאוד ומתאר לפרטים את חייה של כריסטיאנה מילדותה,חייה הלא קלים והדרדותה לסמים הקלים עד הקשים והגמילה הקשה שהיא עברה.

לא מזמן קראתי שכריסטיאנה שצריכה להיות היום כבת 40,חזרה לסמים,וזו הטרגדיה שבנושא.

אני ממליצה עליו בחום ואפילו כספר חובה בכל בית כי בעיניי נושא הסמים רלוונטי בכל גיל ותקופה ומטרת המסר בספר הוא להאיר את עיננו למה שקורה מסביבנו ולהעיר אותנו מהאדישות שלנו זה לא יקרה. "הלו" זה כבר אצלנו פה בארץ הקטנה שלנו.

אני חושבת שלא אגזים אם אומר שזה הספר שהכי השפיע עלי והכי "טלטל" אותי וכפי שציינו קודמיי - מדובר בספר שלא עוזב אותך תקופה ארוכה ולמעשה, במקרה שלי, הוא מעולם לא עזב אותי. <br>קראתי אותו לראשונה בגיל 15 לערך (וגם זאת לאחר שכנועים והפצרות בספרנית שחשבה שאני צעירה מדי לקרוא אותו) ומאז חזרתי וקראתי אותו לפחות עוד פעמיים, בגילאים שונים בחיי. <br>כריסטיאנה מספרת את סיפורה באופן גלוי, ישיר ומעורר הזדהות גם אצל אנשים (כמוני) שמעולם לא צרכו סמים, ודאי לא נחשפו אליהם בגיל כה צעיר. <br>הספר מתאר היטב את תהליך ההדרדרות, את חוסר תחושת השייכות והניכור החברתי שלוו בשינוי המגורים ובמשבר הנישואים של הוריה וממשיך ללוות את כריסטיאנה ואת חבריה (וכך אנו נחשפים לסיפורים אישיים נוספים) בשנים שלאחר מכן. בין לבין מופיעים בספר קטעים מאת אמה של כריסטיאנה ומדריך במרכז הנוער שבו היו פעילים רבים מהנרקומנים הצעירים וכך ניתנת לקורא הזדמנות להתרשם מהדמויות ומבעיית הסמים בקרב בני נוער מבעד לעיניו של מבוגר ויותר מכך - של הורה לנרקומן צעיר (על אף שאני חייבת להודות שדמות אמה של כריסטיאנה מצטיירת באופן שלילי למדי, לא יכולתי שלא להרגיש שהיא אכן לא היתה מספיק מעורבת בחייה של בתה ומצד שני, יש לזכור שבאותה התקופה המודעות לדרכי הטיפול בנרקומנים לא היתה גבוהה ומפותחת כמו היום). <br> <br>באשר לסרט שנעשה בשלהי שנות ה-70/ תחילת שנות ה-80 - מצאתי אותו משעמם למדי ורחוק מאוד מלהרשים ולזעזע באותה המידה שבה הספר "תופס" אותך. <br> <br>ולסיום: מכיון שהספר לא עזב אותי כאמור, כל אותן השנים שחלפו מאז קריאתו לראשונה לא יכולתי שלא לתהות מה עלה בגורלה של כריסטיאנה לאחר סיום הספר...איכשהו הגעתי לאתרים שונים שבהן פורסמה תמונתה האמיתית (חביבה, אך פחות יפה מהנערה שעל עטיפת הסרט - שחקנית הסרט נטשה ברוקהאוס), מסתבר שהיא אם חד הורית לבן ומתגוררת בדרום אמריקה...אם אני לא טועה היתה לה הדרדרות נוספת לסמים אולם היום היא נקייה "עם מאבק מתמיד שלא ליפול לעולם הסמים שוב". <br>