בדיוק סיימתי לקרוא את הספר, בלעתי אותו בשקיקה תוך ימים בודדים על אף 340 עמודיו, אבל לא יכולתי שלא לחוש תסכול בסופו. ציפיתי לאיזה סוף טוב או לפחות מניח את הדעת, כזה שאהיה שלמה איתו אחרי התלאות בעלילתו, אבל זה לא קרה. סיימתי אותו בתסכול משווע. זה עוד לא קרה לי עם אף ספר.. יחד עם זאת, ספר חביב, אמין ומשפחתי.

אהבתי את הספר למרות שהוא ארוך ללא התרחשויות חדשות מן ההתחלה..אמצע מייגע עד לסוף. יש בסיפור 2 סיפורים: 1 על העלמותה של האם אותה מחפשת ביתה סיגלי לכל אורך הספר וסיפור 2 בו ניתן לראות מערכת יחסיים בין אם וביתה תוך כדי דיאלוג על החיים של סיגלי בעבר כילדה וחייה כיום כאם לילדים בוגרים. גם אנו כהורים לילדים זקוקים להורים..סוף הסיפור לא תאם את אשר חשבתי והשאיר בי הרגשת מה של אכזבה. סה"כ ספר קריא, כתוב ברצף, אהבתי.