זה הספר הראשון שאני קורא של אורלי קראוס ויינר וממש אהבתי. אני יכול להגיד שאני מאוכזב מרמה כל כך נמוכה של ביקורת באתר. העלילה לא כזאת בדויה לידיעתכם. גם בחורה יכולה לפתח במשך כמה שנים וירוס שמנצל חולשות של מערכות מתקדמות או פשוטת לרוב. נשמע שהנסיון האישי שלך, אורי , בפרוייקטי מחשבים היה קשה. אולי אתה לא מפתח גאון. תתפלא, יש יחידי סגולה כמו מארק צוקרברג ,לארי פייג, סרגיי גרין, סטיב ג׳ובס, שי בנון ועוד הרבה שעומלים שעות כלילות ובעלי כשרון רב שיוצרים תוכנות מתוחכמות בעצמם לבד. ועל כאלה דמויות כותבים ספרים... אתה כל כך בטוח בעצמך כאילו אתה יוצא מוסד ושאתה יודע מה נדרש. אתה לא. ואני יודע כי שאלתי חבר שכן מהעולם הזה והוא אמר שהסיפור הגיוני בהחלט . אני לא מבין למה קראת את כל הספר אם לא אהבת?? אולי אתה צריך טיפול ... זה בסדר להפסיק בהתחלה או באמצע... לא צריך לשמור כעסים עד סוף הספר. יותר מדאיג אותי שהביקורת לא עניינית. אולי כי לא קראת מספיק ספרות בצעירותך. אבל גם אם העלילה מגיעה לגבול המציאות הרי אין לזה חשיבות מבחינה ספרותית. האם בחנת את היחסים בין הגיבורים (חוץ מהסטוץ עליו בחרת להתמקד) מהם באמת חייהם של סוכנים כאלה...? איך זה לחיות עם ילדך מחוץ למדינה שלך תחת איום כבד לחייך (התגוררות בניו יורק) ויש עוד הרבה מסרים שהסופרת כתבה כדי להעביר לך. אך בחרת לכתוב מתוך כעס על כך שנשים לא יכולות לבד להגיע לרמה כזו של תכנות... לא מזמן ראיתי את הסרט מהיר ועצבני 7. גם שם במרכז הסרט עומדת בחורה צעירה ויפה שכתבה וירוס שמשתלט על כל המחשבים בעולם. אני מאמין שזה רעיון מלהיב ומקדם את מעמד האישה גם אם המציאות אינה כזאת עדיין... חבל שאתה כעוס ולא רואה מבעד למשקפיים. רשמת שהכתיבה היא ״מכנית או גריסת חצץ״ למה בדיוק אתה מתכוון בתיאור ה״מגניב״ הזה? אתה יכול להשוות לסופרים אחרים כדי שאחד העם כמוני יבין אותך. כי לי זה נראה שאתה כותב מתוך השמצה. בוא ניהיה כנים , כתיבת ספר מכל סוג שהוא לעולם לא יהיה שווה את התיאור המכוער שכתבת. מכל אנשי המקצוע בעולם - חלקם גנבים ורמאים ושקרנים שמעבירים מסרים לא חינוכיים לילדים בשביל כסף. סופרים ראויים לקצת יותר כבוד מן הביקורת שלך. אתה לא מחוייב לקרוא שום ספר (חוץ מאולי אנטיגונה בתיכון) קריאה מצריכה ריכוז זמן והשקעה. סופר עושה מאמץ גדול מאד ומשקיע כדי להגיע לרמת טקסט גבוהה. במקרה גם מדובר בסופרת מוכרת ומפורסמת שהוכיחה את עצמה... אני חושב שהספר מותח, שהוא מדבר על יחסי חברות לא טריוויאלים ואמיתיים, על אהבה ונותן ביקורת על חיים בגולה. בנוסף הוא קליל ומהנה לקריאה. מקווה שלא פגעתי באף אחד.
אין דיונים על הביקורות