המאבק על השפיות. אני חש שבמאה ה-21 המאבק על שפיות הדעת. אינו מאבק סתמי. כאשר דע"ש עורפים ראשים של חפים מפשע. כאשר מידי יום אני פוגש בתופעות בילתי נתפסות. התחושה היא שהעולם יוצא מדעתו. טכנולוגיות שמרחיקות שמסירות אחריות אישית ממעשים בלתי נתפסים, לא אנושיים. בין עמים ובין אדם לחברו. אני מחפש מעט שפיות בתוך המהומה הזו אני נדרש לספרות שונה - ממליץ בחום על כתביו של אדם זה. החלוקה בין האסתטי האתי והדתי יש בה תשובות חלקיות בלבד לבלתי נתפס. ניסיון להבין את מיקומנו ביקום שנזרקנו אליו בהוולדנו, מבלי שבחרנו בכך. עולם שאיננו מסוגלים להבין את פשרו וככל ששעון הזמן נע קדימה הוא משאיר אותנו את האדם החושב בתמיהות, . המצב רק מחמיר. שום פסיכולוג אינו מסוגל לומר בו והסביר לכם את שמתרחש כאן. יש הסברים. בוודאי לא מנהיגים. נראה לי שכולנו כילדים מחפשים את האב החכם שיסביר לנו מה מתרחש. אישית אני מופתע מחדש עד כמה הטירוף סביבי גדל. בקובץ המאמרים שבספר זה ישנו ניסיון מוגבל להבין זאת. נשארות לא מעט שאלות שאינן מקבלות תשובה גם לאחר הקריאה. אבל בכל זאת יש כאן איזה שהוא ניסיון לנסות להבין את פשר הדברים לכן אני ממליץ על הספר. (דמותו של אברהם מרכזית בחלק הדתי אמוני והנכתב אודותיו מעניין ובהחלט מעורר מקום למחשבה). נועם

המאבק על השפיות. אני חש שבמאה ה-21 המאבק על שפיות הדעת. אינו מאבק סתמי. כאשר דע"ש עורפים ראשים של חפים מפשע. כאשר מידי יום אני פוגש בתופעות בילתי נתפסות. התחושה היא שהעולם יוצא מדעתו. טכנולוגיות שמרחיקות שמסירות אחריות אישית ממעשים בלתי נתפסים, לא אנושיים. בין עמים ובין אדם לחברו. אני מחפש מעט שפיות בתוך המהומה הזו אני נדרש לספרות שונה - ממליץ בחום על כתביו של אדם זה. החלוקה בין האסתטי האתי והדתי יש בה תשובות חלקיות בלבד לבלתי נתפס. ניסיון להבין את מיקומנו ביקום שנזרקנו אליו בהוולדנו, מבלי שבחרנו בכך. עולם שאיננו מסוגלים להבין את פשרו וככל ששעון הזמן נע קדימה הוא משאיר אותנו את האדם החושב בתמיהות, . המצב רק מחמיר. שום פסיכולוג אינו מסוגל לומר בו והסביר לכם את שמתרחש כאן. יש הסברים. בוודאי לא מנהיגים. נראה לי שכולנו כילדים מחפשים את האב החכם שיסביר לנו מה מתרחש. אישית אני מופתע מחדש עד כמה הטירוף סביבי גדל. בקובץ המאמרים שבספר זה ישנו ניסיון מוגבל להבין זאת. נשארות לא מעט שאלות שאינן מקבלות תשובה גם לאחר הקריאה. אבל בכל זאת יש כאן איזה שהוא ניסיון לנסות להבין את פשר הדברים לכן אני ממליץ על הספר. (דמותו של אברהם מרכזית בחלק הדתי אמוני והנכתב אודותיו מעניין ובהחלט מעורר מקום למחשבה). נועם

המאבק על השפיות. אני חש שבמאה ה-21 המאבק על שפיות הדעת. אינו מאבק סתמי. כאשר דע"ש עורפים ראשים של חפים מפשע. כאשר מידי יום אני פוגש בתופעות בילתי נתפסות. התחושה היא שהעולם יוצא מדעתו. טכנולוגיות שמרחיקות שמסירות אחריות אישית ממעשים בלתי נתפסים, לא אנושיים. בין עמים ובין אדם לחברו. אני מחפש מעט שפיות בתוך המהומה הזו אני נדרש לספרות שונה - ממליץ בחום על כתביו של אדם זה. החלוקה בין האסתטי האתי והדתי יש בה תשובות חלקיות בלבד לבלתי נתפס. ניסיון להבין את מיקומנו ביקום שנזרקנו אליו בהוולדנו, מבלי שבחרנו בכך. עולם שאיננו מסוגלים להבין את פשרו וככל ששעון הזמן נע קדימה הוא משאיר אותנו את האדם החושב בתמיהות, . המצב רק מחמיר. שום פסיכולוג אינו מסוגל לומר בו והסביר לכם את שמתרחש כאן. יש הסברים. בוודאי לא מנהיגים. נראה לי שכולנו כילדים מחפשים את האב החכם שיסביר לנו מה מתרחש. אישית אני מופתע מחדש עד כמה הטירוף סביבי גדל. בקובץ המאמרים שבספר זה ישנו ניסיון מוגבל להבין זאת. נשארות לא מעט שאלות שאינן מקבלות תשובה גם לאחר הקריאה. אבל בכל זאת יש כאן איזה שהוא ניסיון לנסות להבין את פשר הדברים לכן אני ממליץ על הספר. (דמותו של אברהם מרכזית בחלק הדתי אמוני והנכתב אודותיו מעניין ובהחלט מעורר מקום למחשבה). נועם

המאבק על השפיות. אני חש שבמאה ה-21 המאבק על שפיות הדעת. אינו מאבק סתמי. כאשר דע"ש עורפים ראשים של חפים מפשע. כאשר מידי יום אני פוגש בתופעות בילתי נתפסות. התחושה היא שהעולם יוצא מדעתו. טכנולוגיות שמרחיקות שמסירות אחריות אישית ממעשים בלתי נתפסים, לא אנושיים. בין עמים ובין אדם לחברו. אני מחפש מעט שפיות בתוך המהומה הזו אני נדרש לספרות שונה - ממליץ בחום על כתביו של אדם זה. החלוקה בין האסתטי האתי והדתי יש בה תשובות חלקיות בלבד לבלתי נתפס. ניסיון להבין את מיקומנו ביקום שנזרקנו אליו בהוולדנו, מבלי שבחרנו בכך. עולם שאיננו מסוגלים להבין את פשרו וככל ששעון הזמן נע קדימה הוא משאיר אותנו את האדם החושב בתמיהות, . המצב רק מחמיר. שום פסיכולוג אינו מסוגל לומר בו והסביר לכם את שמתרחש כאן. יש הסברים. בוודאי לא מנהיגים. נראה לי שכולנו כילדים מחפשים את האב החכם שיסביר לנו מה מתרחש. אישית אני מופתע מחדש עד כמה הטירוף סביבי גדל. בקובץ המאמרים שבספר זה ישנו ניסיון מוגבל להבין זאת. נשארות לא מעט שאלות שאינן מקבלות תשובה גם לאחר הקריאה. אבל בכל זאת יש כאן איזה שהוא ניסיון לנסות להבין את פשר הדברים לכן אני ממליץ על הספר. (דמותו של אברהם מרכזית בחלק הדתי אמוני והנכתב אודותיו מעניין ובהחלט מעורר מקום למחשבה). נועם

בחרתי בספר המשמעותי ביותר שקראתי ולמדתי בימי חיי. אני עובד בנמל. מקום קשה ולא צריך לפרט. מידי יום אני עד לסכסוכים. למריבות בין העובדים. עבודה מאד שיגרתית. אני צריך פעמים רבות לעצור את עצמי . ההרגשה היא רוב הזמן לפני פיצוץ. כשזה קורה אני משתדל לתפוס את עצמי. יש לי לי המושב ברכב תנך מלא. למרות שאיני דתי במושגים המקובלים איני חובש כיפה - ספר בראשית הוא מבחינתי מורה דרך לחיים. אין מה לחדש הספר מוכר. הדמות המרכזית מבחינתי זהו אברהם. למעשה לדעתי אברהם ומשה הם עמודי התווך של התנך. על אברהם נאמר שהיה רודף שלום והוכיח זאת במעשיו. אני לא רואה בו רק את אבי האומה בעיני הוא אב רוחני. מבחינה זו לא פחות חשוב מהאב שהוליד אותי שלפני ככעשר שנים בגיל יחסית צעיר הלך לעולמו. אברהם התנכי בכל קשריו עם סביבתו ובנאמנותו לעצמו ובראייתו את העולם היה בעיני הגדול מכולם. אולי דווקא חסרונות שבאים לידי ביטוי בכך שמוכן היה בחששו לוותר על אשתו לטובת מלך מצריים, יחסו לבנו ישמעאל.הויכוח בינו לבין האל על גורלה של סדום דווקא ארועים אלו מצביעים על היותו אנושי. המקרה שבו היה מוכן לוותר על שרה בחששו על חייו שמתואר -לא מוסתר למרות שמנסים לטייח הפרשנים את המעשה מצביע על חולשות. אבל גדולה נפשית דבקות , יכולת לוותר - המקרה עם לוט בן אחיו. הנכונות לעזוב את ביתו מתוך אמונה בדרך הופכים אותו לדמות בלתי נשכחת. אברהם מלווה אותי מאז היותי ילד בכיתה ב" באשדוד הקטנה. אני זוכר ששרה נפטרה "פרשת חיי שרה" הייתה עבורי כילד בן שבע גילוי- בפעם הראשונה חשתי מהו צער על מות אדם קרוב. גם בימים אלו שאני ליד ההגה לעיתים שעות רבות ביום ובלילה בעבודה משעממת לא משהו אני מנהל דו שיח ביני לבינו. משתדל להתנהג על פי דרכו- כמובן כאשר מעשיו נראים לי כחיוביים. איני רואה בעקדת יצחק רגע של גדולה. בעיני זו פאנטיות. איני רואה בהפקרת שרה למרות הפרשנויות רגע גדול אבל ברבים מפעולותיו הוא עבורי סמל ודוגמא.