בחרתי בספר המשמעותי ביותר שקראתי ולמדתי בימי חיי.
אני עובד בנמל. מקום קשה ולא צריך לפרט.
מידי יום אני עד לסכסוכים. למריבות בין העובדים.
עבודה מאד שיגרתית. אני צריך פעמים רבות לעצור את עצמי .
ההרגשה היא רוב הזמן לפני פיצוץ.
כשזה קורה אני משתדל לתפוס את עצמי. יש לי לי המושב ברכב תנך מלא. למרות שאיני דתי במושגים המקובלים
איני חובש כיפה - ספר בראשית הוא מבחינתי מורה דרך לחיים. אין מה לחדש הספר מוכר.
הדמות המרכזית מבחינתי זהו אברהם. למעשה לדעתי אברהם ומשה הם עמודי התווך של התנך.
על אברהם נאמר שהיה רודף שלום והוכיח זאת במעשיו.
אני לא רואה בו רק את אבי האומה בעיני הוא אב רוחני. מבחינה זו לא פחות חשוב מהאב שהוליד אותי שלפני ככעשר שנים בגיל יחסית צעיר הלך לעולמו. אברהם התנכי בכל קשריו עם סביבתו ובנאמנותו לעצמו ובראייתו את העולם היה בעיני הגדול מכולם. אולי דווקא חסרונות שבאים לידי ביטוי בכך שמוכן היה בחששו לוותר על אשתו לטובת מלך מצריים, יחסו לבנו ישמעאל.הויכוח בינו לבין האל על גורלה של סדום דווקא ארועים אלו מצביעים על היותו אנושי. המקרה שבו היה מוכן לוותר על שרה בחששו על חייו שמתואר -לא מוסתר למרות שמנסים לטייח הפרשנים את המעשה מצביע על חולשות. אבל גדולה נפשית דבקות , יכולת לוותר - המקרה עם לוט בן אחיו. הנכונות לעזוב את ביתו מתוך אמונה בדרך הופכים אותו לדמות בלתי נשכחת. אברהם מלווה אותי מאז היותי ילד בכיתה ב" באשדוד הקטנה. אני זוכר ששרה נפטרה "פרשת חיי שרה" הייתה עבורי כילד בן שבע גילוי- בפעם הראשונה חשתי מהו צער על מות אדם קרוב. גם בימים אלו שאני ליד ההגה לעיתים שעות רבות ביום ובלילה בעבודה משעממת לא משהו אני מנהל דו שיח ביני לבינו. משתדל להתנהג על פי דרכו- כמובן כאשר מעשיו נראים לי כחיוביים. איני רואה בעקדת יצחק רגע של גדולה.
בעיני זו פאנטיות. איני רואה בהפקרת שרה למרות הפרשנויות רגע גדול אבל ברבים מפעולותיו הוא עבורי סמל ודוגמא.