אריות יהודהעמית ארדבתור אחד שבשנים האחרונות לא קרא ספרים עלילתיים ניגשתי אל הספר מתוך מקום של העברת זמן בערבים מאחר וזומנתי לצו 8. לאחר מספר עמודים כבר לא יכולתי להפסיק וכבר ביום הראשון הגעתי אל חציו של הספר והלכתי לישון באישון לילה מבלי לשים לב כי הזמן עבר. עוד באותו הלילה כבר עלו בחלומותיי הקרבות המתוארים והסיפורים הבינאישיים, ומצאתי את עצמי מתעורר בבוקר עם חיוך. לאחר יום שלם של פעילות בה בכל רגע הבטתי בשעון, ממתין לסיום היום כדי שאוכל להדליק את המנורה ואוכל להמשיך לקרוא את המשך הספר, הגעתי שוב אל הספר. לא עברו כמה דקות וכבר מצאתי את עצמי נסחף אל תוך העלילה נע ב"סקאלת" הרגשות מרגע של שמחה אל עצב, מחמלה אל כעס ואז עצב. אך העצב הגדול ביותר היה כשהגעתי אל העמוד האחרון של הספר, לאחריו הנחתי את הספר ליד ראשי וכיביתי את מנורת הלילה שוקע אל תוך עולם החלומות עם המכבים והעם היהודי. בתור אדם אשר מכיר את סיפור המכבים, למד אותו בבית הספר, ואף ידע את סופו לא האמנתי שאוכל להיסחף בצורה כזו אל תוך העלילה ולהמתין לקרוא את העמוד הבא אך התבדתי. אנו נמצאים היום בתקופה לא קלה והאיחוד הגדול אשר רואים בעם שלנו היום מזכיר קצת את אותה תקופה בדיוק. ללא שום ספק אמליץ על ספר זה לחבריי ומכריי וככל הנראה זה יהיה אחד מנושאי השיחה עיקריים בשיחותיי בימים הקרובים :) אני ממליץ בחום לכולם לא להסס ולקרוא ספר זה, ללא שום ספק ספר חובה.