אוקיי אז ככה! את פרש הברונזה קראתי כל כך במהירות שהיה לי קצת חבל אפילו לגמור אותו כל כך מהר.. נהניתי כל כך מהסיפור המרגש ומהרקע ההיסטורי שהוא כל כך אמיתי. יום למחרת קניתי את טטאינה ואלכסנדר ולמרות ביקורות שאמרו שהוא קצת פחות טוב לא חשבתי ככה משום שכל כך נהניתי סוף סוף לקרוא ספר שחלק כל כך גדול ממנו מסופר מנקודת המבט של אלכסנדר.. בנוסף, הפלאשבקים לתקופת הילדות שלו היו מעניינים ביותר ועזרו להבין אותו מאוד! שמחתי על הסוף של הספר למרות שהחלק האחרון בו טטאינה מצילה את שורה - נראה לי פשוט לא אפשרי! קצת דמיוני שהיא הצליחה כל כך בקלות להציל אותו אבל נו, טוב.. זה סיפור! (; בין שני הספרים הראשונים לספר השלישי עשיתי הפסקה של בערך חודש פשוט כי הייתי באטרף של בגרויות בבית הספר ובנתיים הסתפקתי בביקות שלכם פה.. המון כתבו שלקרוא את הספר השלישי רק יהרוס ולא שווה את זה, אמרו לי במיוחד שהוא נורא אקוך, מיותר ומרוח. את האמת? כשקראתי את התקציר מאחורה גם אני חשבתי ככה אבל הסקרנות גברה ולא יכולתי להישאר עם הסוף של טטאינה ואלכסנדר, בוא הם חוזרים לאמריקה אבל לא יודעים מה קורה להם ובעצם פשוט אומרים "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה!" חוץ מזה כמה פעמים יש לנו הזדמנות לקרוא\לראות מה קורה אחרי הHAPPY END ? הרי לא יכול להיות שלא יהיו בעיות.. וכל כך חיכיתי לראות את המפגש בין שורה לאנתוני!! (למרות שעליו פאולינה לא סיפרה) מצטערת שזה מאוד אני פשוט בדיוק גמרתי לקרוא ואני חייבת להוציא! הספר גן הקיץ היה ארוך מדי ומייגע אבל למרות זאת הייתי חייבת אותו בשביל לתת להם את הסוף שהגיע להם. הפרקים האחרונים היו שווים את מאות העמודים ושמחתי לראות שהם לא חיו באושר ועושר אלא המשיכו להיתקל במכשולים ולנצח אותם כמו בחיים האמיתיים. נשאבתי לסיפור בקלות וכל מה שנשאר להגיד זה כל הכבוד לפאולינה. נ.ב - מישהו צריך להגיד לה לקצר את הספרים שלה! ומהר!

אוקיי אז ככה! את פרש הברונזה קראתי כל כך במהירות שהיה לי קצת חבל אפילו לגמור אותו כל כך מהר.. נהניתי כל כך מהסיפור המרגש ומהרקע ההיסטורי שהוא כל כך אמיתי. יום למחרת קניתי את טטאינה ואלכסנדר ולמרות ביקורות שאמרו שהוא קצת פחות טוב לא חשבתי ככה משום שכל כך נהניתי סוף סוף לקרוא ספר שחלק כל כך גדול ממנו מסופר מנקודת המבט של אלכסנדר.. בנוסף, הפלאשבקים לתקופת הילדות שלו היו מעניינים ביותר ועזרו להבין אותו מאוד! שמחתי על הסוף של הספר למרות שהחלק האחרון בו טטאינה מצילה את שורה - נראה לי פשוט לא אפשרי! קצת דמיוני שהיא הצליחה כל כך בקלות להציל אותו אבל נו, טוב.. זה סיפור! (; בין שני הספרים הראשונים לספר השלישי עשיתי הפסקה של בערך חודש פשוט כי הייתי באטרף של בגרויות בבית הספר ובנתיים הסתפקתי בביקות שלכם פה.. המון כתבו שלקרוא את הספר השלישי רק יהרוס ולא שווה את זה, אמרו לי במיוחד שהוא נורא אקוך, מיותר ומרוח. את האמת? כשקראתי את התקציר מאחורה גם אני חשבתי ככה אבל הסקרנות גברה ולא יכולתי להישאר עם הסוף של טטאינה ואלכסנדר, בוא הם חוזרים לאמריקה אבל לא יודעים מה קורה להם ובעצם פשוט אומרים "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה!" חוץ מזה כמה פעמים יש לנו הזדמנות לקרוא\לראות מה קורה אחרי הHAPPY END ? הרי לא יכול להיות שלא יהיו בעיות.. וכל כך חיכיתי לראות את המפגש בין שורה לאנתוני!! (למרות שעליו פאולינה לא סיפרה) מצטערת שזה מאוד אני פשוט בדיוק גמרתי לקרוא ואני חייבת להוציא! הספר גן הקיץ היה ארוך מדי ומייגע אבל למרות זאת הייתי חייבת אותו בשביל לתת להם את הסוף שהגיע להם. הפרקים האחרונים היו שווים את מאות העמודים ושמחתי לראות שהם לא חיו באושר ועושר אלא המשיכו להיתקל במכשולים ולנצח אותם כמו בחיים האמיתיים. נשאבתי לסיפור בקלות וכל מה שנשאר להגיד זה כל הכבוד לפאולינה. נ.ב - מישהו צריך להגיד לה לקצר את הספרים שלה! ומהר!

אוקיי אז ככה! את פרש הברונזה קראתי כל כך במהירות שהיה לי קצת חבל אפילו לגמור אותו כל כך מהר.. נהניתי כל כך מהסיפור המרגש ומהרקע ההיסטורי שהוא כל כך אמיתי. יום למחרת קניתי את טטאינה ואלכסנדר ולמרות ביקורות שאמרו שהוא קצת פחות טוב לא חשבתי ככה משום שכל כך נהניתי סוף סוף לקרוא ספר שחלק כל כך גדול ממנו מסופר מנקודת המבט של אלכסנדר.. בנוסף, הפלאשבקים לתקופת הילדות שלו היו מעניינים ביותר ועזרו להבין אותו מאוד! שמחתי על הסוף של הספר למרות שהחלק האחרון בו טטאינה מצילה את שורה - נראה לי פשוט לא אפשרי! קצת דמיוני שהיא הצליחה כל כך בקלות להציל אותו אבל נו, טוב.. זה סיפור! (; בין שני הספרים הראשונים לספר השלישי עשיתי הפסקה של בערך חודש פשוט כי הייתי באטרף של בגרויות בבית הספר ובנתיים הסתפקתי בביקות שלכם פה.. המון כתבו שלקרוא את הספר השלישי רק יהרוס ולא שווה את זה, אמרו לי במיוחד שהוא נורא אקוך, מיותר ומרוח. את האמת? כשקראתי את התקציר מאחורה גם אני חשבתי ככה אבל הסקרנות גברה ולא יכולתי להישאר עם הסוף של טטאינה ואלכסנדר, בוא הם חוזרים לאמריקה אבל לא יודעים מה קורה להם ובעצם פשוט אומרים "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה!" חוץ מזה כמה פעמים יש לנו הזדמנות לקרוא\לראות מה קורה אחרי הHAPPY END ? הרי לא יכול להיות שלא יהיו בעיות.. וכל כך חיכיתי לראות את המפגש בין שורה לאנתוני!! (למרות שעליו פאולינה לא סיפרה) מצטערת שזה מאוד אני פשוט בדיוק גמרתי לקרוא ואני חייבת להוציא! הספר גן הקיץ היה ארוך מדי ומייגע אבל למרות זאת הייתי חייבת אותו בשביל לתת להם את הסוף שהגיע להם. הפרקים האחרונים היו שווים את מאות העמודים ושמחתי לראות שהם לא חיו באושר ועושר אלא המשיכו להיתקל במכשולים ולנצח אותם כמו בחיים האמיתיים. נשאבתי לסיפור בקלות וכל מה שנשאר להגיד זה כל הכבוד לפאולינה. נ.ב - מישהו צריך להגיד לה לקצר את הספרים שלה! ומהר!