יצירת מופת ספרותית טהורה. יש בו הכל: דמויות מורכבות, עלילה מעניינת, כתיבה יפה... אני יכולה להמשיך עד מחר. מהות האומנות בעיניי היא לעורר דיונים וליצור ויכוחים. זו גאונות כשהכותב מצליח לגרום לקורא לתהות לגבי היצירה עוד הרבה אחרי שקרא אותה. מה שעוד יותר הדהים אותי, זה כמה רגשות מעורבים עלו בי תוך כדי הקריאה. נאבוקוב גרם לי לשנוא את הדמות הראשית, לרחם עליה, להיגעל ממנה, להזדהות איתה, לכעוס עליה ולהעריך אותה. הספר פשוט מבריק, ולגמרי שווה קריאה שנייה ושלישית ועשירית.

יצירת מופת ספרותית טהורה. יש בו הכל: דמויות מורכבות, עלילה מעניינת, כתיבה יפה... אני יכולה להמשיך עד מחר. מהות האומנות בעיניי היא לעורר דיונים וליצור ויכוחים. זו גאונות כשהכותב מצליח לגרום לקורא לתהות לגבי היצירה עוד הרבה אחרי שקרא אותה. מה שעוד יותר הדהים אותי, זה כמה רגשות מעורבים עלו בי תוך כדי הקריאה. נאבוקוב גרם לי לשנוא את הדמות הראשית, לרחם עליה, להיגעל ממנה, להזדהות איתה, לכעוס עליה ולהעריך אותה. הספר פשוט מבריק, ולגמרי שווה קריאה שנייה ושלישית ועשירית.

יצירת מופת ספרותית טהורה. יש בו הכל: דמויות מורכבות, עלילה מעניינת, כתיבה יפה... אני יכולה להמשיך עד מחר. מהות האומנות בעיניי היא לעורר דיונים וליצור ויכוחים. זו גאונות כשהכותב מצליח לגרום לקורא לתהות לגבי היצירה עוד הרבה אחרי שקרא אותה. מה שעוד יותר הדהים אותי, זה כמה רגשות מעורבים עלו בי תוך כדי הקריאה. נאבוקוב גרם לי לשנוא את הדמות הראשית, לרחם עליה, להיגעל ממנה, להזדהות איתה, לכעוס עליה ולהעריך אותה. הספר פשוט מבריק, ולגמרי שווה קריאה שנייה ושלישית ועשירית.