Uשוש•לפני 11 שניםספר משעמםלמרות שאני מסכים לחלק מהביקורות החיוביות המתייחסות לעלילה. הספר משעמם, לא מתקדם בקצב ראוי והקורא מעבד עניין מהר.על הביקורת של גפן על להתחיל מחדש מאת טרי טרי
נונית•לפני 11 שניםתרצי רשימת ספרים חלילה לא תשתעממי או תאונני?על הביקורת של שוש על תחרה וצבע מאת אילת סווטיצקי
תחרה וצבעאילת סווטיצקיספרות זולה - לא במובן הטוב של המילה. לא מספיק לכתוב ארוטיקה על מנת ליצור ספרות טובה. הספר מתאים לנשים משועממות שמחפשות נושא על מנת לאונן עליו. סליחה על הבוטות אבל אין בספר שום דבר מעבר לארוטיקה על גבול הפורנוגרפיה. הדיאלוגים ירודים ותיאור החיים ב"לונדון" לא אמינים. זאת הגרסה הספרותית למאות טלנובלות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר...
תחרה וצבעאילת סווטיצקיספרות זולה - לא במובן הטוב של המילה. לא מספיק לכתוב ארוטיקה על מנת ליצור ספרות טובה. הספר מתאים לנשים משועממות שמחפשות נושא על מנת לאונן עליו. סליחה על הבוטות אבל אין בספר שום דבר מעבר לארוטיקה על גבול הפורנוגרפיה. הדיאלוגים ירודים ותיאור החיים ב"לונדון" לא אמינים. זאת הגרסה הספרותית למאות טלנובלות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר...
תחרה וצבעאילת סווטיצקיספרות זולה - לא במובן הטוב של המילה. לא מספיק לכתוב ארוטיקה על מנת ליצור ספרות טובה. הספר מתאים לנשים משועממות שמחפשות נושא על מנת לאונן עליו. סליחה על הבוטות אבל אין בספר שום דבר מעבר לארוטיקה על גבול הפורנוגרפיה. הדיאלוגים ירודים ותיאור החיים ב"לונדון" לא אמינים. זאת הגרסה הספרותית למאות טלנובלות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר...
מחוץ לקופסת הנעלייםירון רשףסיפורו של דור שלם – ספר חשוב ומרתק. קיבלתי את הספר מחברה וכאחת שלא מתחברת לספרים שמתארים סיפורי משפחות היססתי אם להתחיל בקריאה. כשפתחתי את הספר וקראתי את העמוד הראשון נשאבתי לתוכו. תחושתי לאורך כל הספר הייתה שאני שומעת את קולו של המספר. יתכן וזו השפה הישירה בה הספר נכתב או רמת החשיפה הרגשית של ירון המבוטאת בשפה יום יומית שאיננה מתיפייפת. שפה שיוצרת את ההרגשה שהמחבר מספר בקולו את הסיפור. אצלי זה יצר תחושת אמינות והזדהות רגשית עם סיפורו של ירון. קראתי את הספר כ"ספר מתח" ולא הייתי מסוגלת להפסיק את הקריאה. הסיפור הוא סיפורו של דור שלם, דור שהוריו הסתירו חיים שלמים וזיכרונות רחוקים בתוך קופסאות נעלים וירון מצליח בכתיבתו לתת נשמה חדשה בזיכרונות אלו. אני ממליצה בחום לקרוא ספר זה ולחלוק אותו עם ילדיכם. סיפורו של ירון הוא סיפור של כולנו, בני הדור השני לשואה ולכן רצוי שגם ילדינו יקראו אותו
מחוץ לקופסת הנעלייםירון רשףסיפורו של דור שלם – ספר חשוב ומרתק. קיבלתי את הספר מחברה וכאחת שלא מתחברת לספרים שמתארים סיפורי משפחות היססתי אם להתחיל בקריאה. כשפתחתי את הספר וקראתי את העמוד הראשון נשאבתי לתוכו. תחושתי לאורך כל הספר הייתה שאני שומעת את קולו של המספר. יתכן וזו השפה הישירה בה הספר נכתב או רמת החשיפה הרגשית של ירון המבוטאת בשפה יום יומית שאיננה מתיפייפת. שפה שיוצרת את ההרגשה שהמחבר מספר בקולו את הסיפור. אצלי זה יצר תחושת אמינות והזדהות רגשית עם סיפורו של ירון. קראתי את הספר כ"ספר מתח" ולא הייתי מסוגלת להפסיק את הקריאה. הסיפור הוא סיפורו של דור שלם, דור שהוריו הסתירו חיים שלמים וזיכרונות רחוקים בתוך קופסאות נעלים וירון מצליח בכתיבתו לתת נשמה חדשה בזיכרונות אלו. אני ממליצה בחום לקרוא ספר זה ולחלוק אותו עם ילדיכם. סיפורו של ירון הוא סיפור של כולנו, בני הדור השני לשואה ולכן רצוי שגם ילדינו יקראו אותו
מחוץ לקופסת הנעלייםירון רשףסיפורו של דור שלם – ספר חשוב ומרתק. קיבלתי את הספר מחברה וכאחת שלא מתחברת לספרים שמתארים סיפורי משפחות היססתי אם להתחיל בקריאה. כשפתחתי את הספר וקראתי את העמוד הראשון נשאבתי לתוכו. תחושתי לאורך כל הספר הייתה שאני שומעת את קולו של המספר. יתכן וזו השפה הישירה בה הספר נכתב או רמת החשיפה הרגשית של ירון המבוטאת בשפה יום יומית שאיננה מתיפייפת. שפה שיוצרת את ההרגשה שהמחבר מספר בקולו את הסיפור. אצלי זה יצר תחושת אמינות והזדהות רגשית עם סיפורו של ירון. קראתי את הספר כ"ספר מתח" ולא הייתי מסוגלת להפסיק את הקריאה. הסיפור הוא סיפורו של דור שלם, דור שהוריו הסתירו חיים שלמים וזיכרונות רחוקים בתוך קופסאות נעלים וירון מצליח בכתיבתו לתת נשמה חדשה בזיכרונות אלו. אני ממליצה בחום לקרוא ספר זה ולחלוק אותו עם ילדיכם. סיפורו של ירון הוא סיפור של כולנו, בני הדור השני לשואה ולכן רצוי שגם ילדינו יקראו אותו
להתחיל מחדשטרי טרי0לספר הזה יש ביקורות שליליות לא מעטות שאני יכולה להבין ומסכימה איתם ולמרות זאת אני אהבתי את הספר ואני ממש לא חושבת שהוא "בזבוז של זמן" או "ספר לא משהו" להפך אני חושבת שהוא יפה ואפשר להנות ממנו... אני יכולה להבין למה הביקורות שליליות כי יחסית לכריכה ולתקציר אני לא אומר שהספר היה משעמם אבל אולי הוא היה מעט מאכזב. הספר מדבר על נערים שבעברם היו מחבלים או פושעים ולכן החליטו לאתחל אותם-למחוק להם את הזיכרון ולעשות מהם אנשים טובים יותר, שמצייטים לחוק על ידי מדרגש שמחובר להם ליד 24 שעות ביממה. תחילת הספר היתה די מרוחה היה את ההכרות ואת המחשבות הראשונות... ורק לקראת סוף הספר הוא קיבל את העליה המאוד משמעותית של הסיפור שגרמה לספר לעלות שלב מספר נחמד לספר יפה(ולפי מה שידועה לי הקוראים החליטו לפרוש באמצא ולא להגיעה לסוף-חבל), אני חושבת שכל מי שמציג את הרע שבספר לא חשב גם על הטוב שבספר, כי בסך הכל הספר מעניין ויש בו עלילה יפה ומיוחדת והדמויות הקיימות מספרות סיפור עם דימיון ועם הרבה שאלות מסכרינות וכול עוד אתה רוצה ומחליט להנות מהסיפור אתה תהנה ממנו ואם אתה בה לתת ביקורת אתה תמצא רק מה לא טוב בספר... גם אני יכולה לומר שהיה חסר רומנטיקה בין הדמיות והספר היה צפוי (לא כולם יכולים להיות שייקספיר, כמוהו היה רק אחד) אבל לא ראיתי בזה עניין כי הסתקלתי על ההתפתחות של העלילה והשאלות שהיו לקיילה ולבן וגם עניינו אותי הסנדקרים ואולי לכן ראיתי בספר כספר מעניין. בקיצור מי שראה אותו ורוצה לקרוא אותו -שיקרא, אני ממליצה. ואני גם בטוחה שאני ימשיך לקרוא את הספר הבאה ואולי גם זה שאחריו,מי יודעה.
