המנבאיםליבה ברייאני לא יודעת אם יש פה איפושהוא ספויילרים אבל... אני מניחה שאני אהיה היחידה שתאמר את זה על פי מה שראיתי אבל הספר משעמם בטירוף. קניתי אותו ליום הולדת שלי והתחרטתי על זה, אתם לא יודעים עד כמה. ואנחנו אפילו לא מוצאים את הפתק החלפה כך שבאסה לי, נדפקתי לגמרי עם ספר משעמם. נתחיל עם הדמויות: התחלתי בלאהוב את איווי או איך שלא קוראים לה בגלל הכוח המוזר שלה וזה שהיא גילתה את הסודו של מה שמו לפני כולם, אחרי כמה זמן שנאתי אותה... בערך כשהיא הגיעה לרכבת ונהפכה ליותר מדיי. אחר כך סם, אהבתי אותו עד שכמעט ולא ראו אותו וכשראו אותו - הוא לא היה כמו קודם. אחר כך הזאתי עם הפיג'מת בן - אהבתי אותה עד שהיא פגשה את מה שמו שמאוהב בה... וכול שאר הדמויות פשוט לא אהבתי. עלילה: בהתחלה זה היה כזה קול, משו בסגנון: ' וואי הם לוקחים להם איברים! זה ממש מוזר, כנראה שאני צריכה לדעת למה! ' וכשגיליתי למה הם לוקחים להם את האיברים האלו זה היה כזה: 'אע??? לא הייתי צריכה להמשיך. עדיף שהייתי נשארת לדמיין את איזה מסקרן זה ובלה בלה. ' הכתיבה: דילגתי על הרבה מאוד תיאורים כי היו יותר מדיי ואז חזרתי אחורה כדי לבדוק מה קרה כי לא הבנתי כלום. אבל בגלל שאהבתי את ההתחלה אז אני אתן לזה 3 כוכבבים
המנבאיםליבה ברייאני לא יודעת אם יש פה איפושהוא ספויילרים אבל... אני מניחה שאני אהיה היחידה שתאמר את זה על פי מה שראיתי אבל הספר משעמם בטירוף. קניתי אותו ליום הולדת שלי והתחרטתי על זה, אתם לא יודעים עד כמה. ואנחנו אפילו לא מוצאים את הפתק החלפה כך שבאסה לי, נדפקתי לגמרי עם ספר משעמם. נתחיל עם הדמויות: התחלתי בלאהוב את איווי או איך שלא קוראים לה בגלל הכוח המוזר שלה וזה שהיא גילתה את הסודו של מה שמו לפני כולם, אחרי כמה זמן שנאתי אותה... בערך כשהיא הגיעה לרכבת ונהפכה ליותר מדיי. אחר כך סם, אהבתי אותו עד שכמעט ולא ראו אותו וכשראו אותו - הוא לא היה כמו קודם. אחר כך הזאתי עם הפיג'מת בן - אהבתי אותה עד שהיא פגשה את מה שמו שמאוהב בה... וכול שאר הדמויות פשוט לא אהבתי. עלילה: בהתחלה זה היה כזה קול, משו בסגנון: ' וואי הם לוקחים להם איברים! זה ממש מוזר, כנראה שאני צריכה לדעת למה! ' וכשגיליתי למה הם לוקחים להם את האיברים האלו זה היה כזה: 'אע??? לא הייתי צריכה להמשיך. עדיף שהייתי נשארת לדמיין את איזה מסקרן זה ובלה בלה. ' הכתיבה: דילגתי על הרבה מאוד תיאורים כי היו יותר מדיי ואז חזרתי אחורה כדי לבדוק מה קרה כי לא הבנתי כלום. אבל בגלל שאהבתי את ההתחלה אז אני אתן לזה 3 כוכבבים
אני מספר ארבעפיטקוס לורזה ספר סביר, הכי הרבה שאני יכולה לתת לספר הזה:) העלילה מתוארת היטב, אך לפעמים הרגשתי כאילו יש תיאורים ודברים שבכלל לא היו צריכים לאמר. כאילו, זה ממש שיעמם אותי באמצע ועצרתי למשהו כמו שבוע את הספר וחזרתי אליו שוב כדי לבדוק אותו ועוד פעם נכנעתי. בסופו של דבר קראתי את כולו, העלילה ממש יפה אבל... יש חלקים פשוט מ ר ד י מ י ם טוב, ביי
13 הקללותמישל האריסוןאם אתם באמצע הספר- אל תקראו את זה:) לפי דעתי, הספר הזה מהמם. רואן תמיד הייתה הדמות האהובה עליי, כשקראתי את הפרולוג של הספר הראשון פשוט התאהבתי בה ועכשיו שמספרים עליה הרבה יותר לפי דעתי- זה יותר טוב. זה שהיא נותת לג'יימס להישאר פשוט גרם לי לבכות! לחשוב שהיא עשתה את המסע הזה רק בשבילו, זה פשוט הורב>: העלילה של הספר הזה טובה מאוד, למרות שהתאכזבתי שעשו את המציאה של האוצרות\קללות כול כך מהר. מצידי שהייתה עושה עוד ספר בשביל זהD: התבאסתי כשהספר נגמר, כי הוא היה ממש טוב, לפי דעתי. בקיצור, ספר טוב אבל התיאורים לא ממש... עשו את זה הפעם.
גרגור והנבואה האפורהסוזן קולינסההתחלה הייתה משעממת למוות, התחלתי את הספר הזה חמש פעמים ותמיד נכנעתי לשעמום. כמובן, שכמו כול ספר אצלי אני חייבת לגמור מתישהוא אז המשכתי לקרוא בפעם החמישית. העלילה חמודה, אבל זה כמו לבוז לספר הראשון של סוזן, משחקי הרעב. קראתי את משחקי הרעב אחרי זה אז לא היו לי הרבה דברים שהפריעו לו מאוד אבל כשראיתי את זה אצל חברה שלי ואמרתי לעצמי שכדאי לי לקרוא את זה שוב, התאכזבתי. תמיד השוויתי את זה למשחקי הרעב ועכשיו אני מצטערת שקראתי את הספר שוב כי קודם ממש אהבתי אותו. אני מציעה לכם- אם קראתם את זה ואתם רוצים לקרוא את משחקי הרעב, חכו כדי שהספר גרגור יהיה לכם מטושטש בראש ואז תקראו את משחקי הרעב. ואל תקראו עודפעם את גרגור, לא משנה כמה אתם רוצים נוסטלגיה. זה פשוט יהרוס לכם את כול ההנאה שהייתה לכם מהספר.
