אני אוהבת רומני מכתבים.
מאז נעוריי אני אוהבת.
כייף לקרוא (אמנם הסופר הוא שחושב וממציא אותו וגם אותה, אבל לא משנה, הרעיון) אם זה רומן חלופת מכתבים של פעם עם נייר ועט ואולי איור חמוד, מעטפה, בול, ותיבת דואר, וימי המתנה מסקרנים.
וכייף גם לקרוא רומן מכתבים אי-מיילי.
בלי בול ומעטפה, כן או לא יגיע, תיבת דואר וימי המתנה.

אחרי שבספר "טוב נגד רוח הצפון" ערבב ד' גלטאואר קצת את ליאו ואמי, את אמי וליאו, לערבל את ליאו עם עצמו, את אמי עם תוכה - שני זרים שמנהלים רומן מכתבים מגניב ושנון שהפך אותם הכי קרובים ועדיין רחוקים. הכי מכירים ועדיין זרים. שבתי חיש-מהר אל "כל שבעת הגלים" רומן ההמשך, שממשיך ממש היכן שהסתיים קודמו.
ושוב פותח במכתב של אמי אל ליאו.
וחלופת המכתבים ממשיכה. ממשיך הסופר לערבב קצת את ליאו ואמי, את אמי וליאו, לערבל את ליאו עם עצמו, את אמי עם תוכה.
ממשיכים ליאו ואמי לספר זה לזו את חייהם. לחשוף ולא לחשוף. לספר ולהסתיר.
ברגישות, בקלילות ולפעמים לעומק, ולפעמים חופרים להרבה עומק.
6 גלים קלים שביעי סוער, 6 גלים קלים שביעי סוער. הם גולשים את כל הגלים יחדיו בגלישה באי-מייל עד לסיום הסיפור.
רומן כייפי.

יש לי נטייה לא לאהוב את הספרים השלישיים בטרילוגיות.
לא יודעת למה, הם תמיד מאכזבים אותי ונותנים לי תחושה שאפשר היה לוותר עליהם.
את גן הקיץ התחלתי בידיעה שאני אולי אתאכזב ממנו, אבל אחרי פרש הברונזה וטטיאנה ואלכסנדר פשוט לא יכלתי לוותר עליו.
הספר מגולל את הסיפור של הזוג המדהים הזה, שמנסה לחיות חיים נורמליים אחרי כל מה שהם עברו בשני הספרים הקודמים.
אז כן, הספר אפילו לא מדגדג את פרש הברונזה, שהיה מדהים ועוצר נשימה, אבל הוא בכל זאת יפה.

יש רק משהו אחד שלא מתקבל על הדעת- ספויילר אז מי שלא קרא שיידלג לפסקה הבאה.
דבר ראשון, והכי בולט בעיניי, שאלכנסדר היכה אותה. היכה אותה! אחרי שבפרש הברונזה הוא הגן עלייה מפני המשפחה
שלה ואמר לה שלא ייתן לאף אחד להרים עלייה יד, הוא עושה את זה בעצמו.
ממש לא לעניין ולא מתאים לדמות שלו.

חוץ מי זה מאוד אהבתי את הספר והוא סוגר יפה את הסיפור שלהם.
בדרך כלל סופרים מסיימים בנקודה מסויימת שמאפשרת לקורא לדמיין לבד את ההמשך, ופה פאולינה סיימונס
לא משאירה שום מקום לדמיון ובוחרת לבד את הסוף.

"פרש הברונזה" זה ספר מדהים ואני שמחה שיש לקוראים אפשרות להציץ בחיים שאחריו.

וואו. וואו. וואו.
מסוג הספרים האלה שמלווים אותך גם אחרי שסיימת לקרוא אותם.
טטיאנה ואלכסנדר נכנסו לי ללב. סיימתי את הספר השני ואני לא יכולה לחכות כבר לשלישי.
מומלץ!