יש דברים שאי אפשר אפילו לדמיין. למשל ספר שיהיה איכותי אבל גם נגיש, עצוב אבל גם אופטימי, דרמה קורעת לב ומרגשת, שלא נסחפת אל מחוזות דביקים. במקרה של הספר הזה, המציאות עולה כל דמיון.
כשהתחלתי לקרוא את "להיות יחד, זה הכל", לפני כשבוע, התחשק לי לקחת חופש ולא לעשות דבר מלבד לקרוא. כל הפסקה בקריאה לוותה בתחושה של פרידה ממישהו אהוב.
אנה גבלדה היא במידה מסויימת הבת הרוחנית של רומן גארי. הכתיבה שלה הזכירה לי שניים מהספרים האהובים עלי ביותר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".
נותר רק לצפות לספרים נוספים של גבלדה, ולשלוח תודה גדולה לאפרת בזרקון, שבזכות ההמלצה החמה שלה הגעתי אל הספר.