לאכול, להתפלל, לאהובאליזבת גילברטלדעתי, ספר נפלא, מלא תובנות מעמיקות עלינו כבני אדם, על זוגיות, יחסים, חברה, קונפורמיזם, דיכאון, חרדה, תאווה, אמונה ועוד.. בהמון חלקים מהספר, הרגשתי שהסופרת כאילו מדברת מגרוני ממש ובחלקים האחרים, הרגשתי שהיא מדברת אליי. מאוד אהבתי, ללא ספק העתקתי מספר רב של אמירות למחברת הציטוטים שלי ואחזור אליהן בשמחה בעתיד. הספר קצת עושה חשק לעזוב הכל ולצאת לטייל בעולם ובעיקר לגלות כך את עצמך. נכון, יש חלקים קצת מלאים, במיוחד למי שפחות מתחבר לרוחניות, אבל שווה לדוג בין השורות את האמירות העמוקות, מלאות ניסיון החיים ואת הסיפורים הקטנים המעוררים השראה שהסופרת אוספת. אשמח לקרוא עוד מספריה וכן לראות את הסרט המבוסס על הספר.
גברת ורבורגעירית לינורסוגדת ומעריצה את עירית לינור ואהבתי את כל הספרים הקודמים שלה אבל עם הספר הזה היה לי מאוד קשה. יש פה חלקים טובים, משעשעים, ציניים אבל אין הרבה סיפור מאחור. חושבת שזה ספר למי שבעשור השלישי- החמישי לחייו.
לאכול, להתפלל, לאהובאליזבת גילברטלדעתי, ספר נפלא, מלא תובנות מעמיקות עלינו כבני אדם, על זוגיות, יחסים, חברה, קונפורמיזם, דיכאון, חרדה, תאווה, אמונה ועוד.. בהמון חלקים מהספר, הרגשתי שהסופרת כאילו מדברת מגרוני ממש ובחלקים האחרים, הרגשתי שהיא מדברת אליי. מאוד אהבתי, ללא ספק העתקתי מספר רב של אמירות למחברת הציטוטים שלי ואחזור אליהן בשמחה בעתיד. הספר קצת עושה חשק לעזוב הכל ולצאת לטייל בעולם ובעיקר לגלות כך את עצמך. נכון, יש חלקים קצת מלאים, במיוחד למי שפחות מתחבר לרוחניות, אבל שווה לדוג בין השורות את האמירות העמוקות, מלאות ניסיון החיים ואת הסיפורים הקטנים המעוררים השראה שהסופרת אוספת. אשמח לקרוא עוד מספריה וכן לראות את הסרט המבוסס על הספר.
לאכול, להתפלל, לאהובאליזבת גילברטלדעתי, ספר נפלא, מלא תובנות מעמיקות עלינו כבני אדם, על זוגיות, יחסים, חברה, קונפורמיזם, דיכאון, חרדה, תאווה, אמונה ועוד.. בהמון חלקים מהספר, הרגשתי שהסופרת כאילו מדברת מגרוני ממש ובחלקים האחרים, הרגשתי שהיא מדברת אליי. מאוד אהבתי, ללא ספק העתקתי מספר רב של אמירות למחברת הציטוטים שלי ואחזור אליהן בשמחה בעתיד. הספר קצת עושה חשק לעזוב הכל ולצאת לטייל בעולם ובעיקר לגלות כך את עצמך. נכון, יש חלקים קצת מלאים, במיוחד למי שפחות מתחבר לרוחניות, אבל שווה לדוג בין השורות את האמירות העמוקות, מלאות ניסיון החיים ואת הסיפורים הקטנים המעוררים השראה שהסופרת אוספת. אשמח לקרוא עוד מספריה וכן לראות את הסרט המבוסס על הספר.
ימים יגידוג'פרי ארצ'ר0לאורך הקריאה בשלושת הספרים שיצאו עד כה בסדרה:"דברי ימי קליפטון ", נזכרתי בתקופה שהייתי ילד קטן, ובשעה ששכבתי לישון תמיד היו מקריאים לי סיפור לפני השינה. הטובים היו טובים והרעים היו רעים, לא היה משהו באמצע. כל לילה מחדש צללתי להרפתקאותיו של הגיבור, שמחתי כשהוא ניצח, כעסתי כשניסו להפיל אותו, וצעקתי על הספר בניסיון להסביר לגיבור שמנסים לעשות לו מלכודת וכדי שהוא יברח! מאז עברו כמה שנים טובות והספרים הפכו להיות בעלי רבדים עמוקים. לדמויות היו מחשבות ומניעים, ולא היינו יכולים להאשים אף דמות במה שהיא עושה, כי זה היה יותר מסובך מזה. בכדי להנות מספר טוב, היה צריך להשקיע המון מחשבה ולהפעיל דמיון רב בזמן שהסופר מתאר במשך 50 עמודים את הנוף הסובב את הגיבור, ואת תיאורם החיצוני של כל דמות ודמות. כך שהז'אנר שכה אהבתי כשהייתי ילד, כבר נשכח ממני. עד שהגעתי לספר הראשון בסדרה, וניחוחות נוסטלגיה עלו באפי. הספרים מספרים על משפחת קליפטון ומשפחת ברינגטון שהגורל שחיבר ביניהם יוצר עלילה מלאת תפניות, וכל זה באנגליה של המאה ה-20. לא תמצאו בספר תיאורי נוף מייגעים, מחשבות פילוסופיות של כל דמות, או פשוט כל דבר שלא תורם להתקדמות העלילה. מה שהכניס אותי לתוך העלילה בקצה מסחרר, ועזר לי לגמור כל ספר בממוצע תוך 24 שעות. ואלו סוג הספרים שבאו לי בול בזמן! אחרי תקופה של ספרים עם מוסר השכל כבד, ספרים עצובים מעוררי מחשבה וספרים שבשביל להישאב לתוכם צריך המון כוח רצון, הגיעה סדרת ספרים שפשוט עושה טוב על הלב, מציגה היסטוריה בצורה מעניינת וגורמת ללב לפעום בחוזקה, בזכות מתח טוב, הרפתקאות מטורפות ורגעי שיא שמגיעים בהפתעה גמורה. כל מה שנותר לי הוא לחכות שהספר הרביעי שאמור לצאת במרץ 14, יגיע לארץ, ובנתיים להמליץ לכל מי שאני יכול על הקסם הזה שנמכר עכשיו בחנויות.
חדראמה דונהיו0לפני כמה רגעים קראתי את המשפט האחרון וסיימתי את הספר, ומ אפשר להגיד? חוויה מסחררת, מרגשת וחד פעמית. אז הספר נכתב מנקודת מבטו של ג'ק בן ה5, ולכן גם שפת הספר כתובה בשפה של ילד בן 5. בערך בעשרה העמודים הראשונים קשה להתרגל, אבל כשצולחים את השלב הראשון, פשוט נסחפים לעולם של ג'ק ואפשר לחשוב, שבאמת ילד בן 5 כתב את הכל. הסופרת מצליחה לתאר את עולמו של ג'ק בצורה כל כך יצירתית ובשפה אמינה, שמזכירה לפעמים נשכחות. החצי הראשון של הסיפור מותח מאוד, שאי אפשר להניח מהיד. והחצי השני מעלה המון מחשבות. ולסיום האזהרה שרשומה על כריכת הספר ממש נכונה - ברגע שתיכנסו לתוך חדר לא תוכלו לצאת עד העמוד האחרון.
חדראמה דונהיו0"תזכור,"היא אומרת בדרך למכונית הלבנה."לא מחבקים זרים.גם אם הם נחמדים.""למה לא"."פשוט כי לא,אנחנו שומרים את החיבוקים לאנשים שאנחנו אוהבים." אילו היינו לוקחים צעד אחורה ומסתכלים על העולם שבו אנחנו חיים,מה היינו רואים?אנשים לחוצים,ממהרים להגיע ליעד הבא,הרבה אורות בכל מקום,קניונים,אנשים עם שקיות,המון מכוניות,ציפורים,שמים,שמש,ים,ילדים רצים ,טל לפנות בוקר,ממטרים שלוליות ומטריות והכל רץ כמו בסרט.... הכל עניין של פרספקטיבה מהמקום בו אתה נמצא... חדר הוא סיפור של ילד נבון ומלא קסם ואמא אחת שהיא האמא הכי טובה בעולם (כמובן שכל אמא היא הכי טובה בעולם). כל דקה מנוצלת ומתוכננת כשגרים בחדר קטן המון שנים בלי לצאת,להיות חפשיים היא רק משאלה של זמן. ספר מדהים,סיפור שמלא באהבה גדולה,אי אפשר לספר יותר מידי בכדי לא לקלקל לקוראים אחרים ...ממש לרוץ לקרוא
