"הספר האדום הקטן של התלמידים בא לפקוח את עיניכם לראות את המזימה הנרקמת סביבכם, ולעורר אתכם למשימה הגדולה של מאבק על מעמדכם כשותפים שווי זכויות במערכת החינוך"
מה באמת לומדים ילדים בבית הספר? לא חשבון, לא ספרות ולא היסטוריה. הם לומדים להיות אזרחים ציתנים, משמרי הסדר החברתי הקיים. את זאת ועוד מלמד אותנו הספר הקטן אך החשוב הזה. הוא יצא ב-1969 בקופנהגן ותורגם לעבריתע"י יעקב לורך בשנת 1979, והוא רלוונטי היום יותר מתמיד. הספר אינו מיועד לאנשי האקדמיה או לאנשי החינוך, על אף שהם ימצאו אותו מעניין ומעשיר ואולי אף ישנו את דרכיהם בעקבות הקריאה בו, כמוני. הספר נכתב אל בני הנוער, הלכודים במערכת החינוק (כן, זו לא טעות- חינוק) ומספר להם בגובה העיניים, לא בהתייפיפות ולא בהתנשאות, מה עושה להם בית הספר. "הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות" כתב מרטין בובר, "וזו מאבדת וחוזרת ומאבדת". על פי הספר האדום הקטן של התלמידים, האנושות מאבדת את הסיכוי הנצחי לאושר באופן אקטיבי על ידי דיכוי רוח החירות, היצירתיות ושאיפת הדעת של בני הנוער- בבית הספר.

למי שמתעניין בתחום. המחבר מפזר מחמאות עצמיות השזורות בספר במינון מוגזם ופוגמות באמינותו. צריך לזכור שמי שהיה תחת אש במהלך האינתפידה הראשונה לא היו הפרקליטים הצבאים אלא החיילים הקרבים. הספר הוא דוגמא לדרך בה השתלטה ראייה משפטית על כל תחום מתחומי חיינו ובכלל זה הצבא.

לכאורה יש סתירה מובנית בין היעד של האוניברסיטה המשודרת לתת לקורא מקסימום ידע במינימום זמן על נושא מסוים, לבין הצורך לקרוא ספר מן המקרא במלוא תשומת הלב, כראוי ליצירה מופתית שאפילו התואר "קלאסיקה" קטן מעט על מידותיה.
ובכל זאת, ספרו הקצר של מיכאל אביעוז עושה עבודה טובה עבור קורא הדיוט כמוני.

אביעוז פורס בבהירות את הרקע ההיסטורי של נבואת ירמיהו שפעל בשם אלוהיו סביב שנת 600 לפנה"ס, ובייחוד לפני חורבן הבית הראשון.
אביעוז גם מבהיר בקיצור כמה עניינים עקרוניים חשובים - תפקיד הנביא במקרא, יחסי מלך ונביא במקרא, כישלון מלכי ישראל ויהודה, מהי נבואת שקר (ירמיהו הוא כנראה גדול הלוחמים בנביאי השקר) ועוד.
בפרק האחרון מזכיר אביעוז כמה יצירות ספרות, תיאטרון וקולנוע שלירמיהו יש בהן תפקיד מרכזי.

גישתו של המחבר למקרא אקדמית, לא אורתודוקסית.
עם זאת, נדמה לי שגם קוראים דתיים-אורתודוקסיים יהנו מן הספר בלי לשלם מחיר גבוה.

לסיכום, זהו בהחלט ספר מבוא קצר, מעניין ומרענן על נושא רציני.