מאוד נהניתי לקרוא את תותים שכתב יוזף רות. רות כותב בשפה מכושפת ומרתקת.
העלילה מתארת את החיים בתחילת המאה ה19 בגרמניה.
בספר מתואר העוני הגדול ששרר באירופה ותנאי החיים הקשים שם. לעומת השפע שיש היום במאה ה21. היום בנאדם נכנס לסופרמרקט ויש לו שפע אדיר של מזון ומוצרים ואילו בספר לאנשים אין מה לאכול.
גם הספר מתאר את החורף הקשה באירופה כשהמעלות צונחות מתחת לאפס. הסופר מתאר את ילדותו ואת שנות הבגרות

לפני מספר שנים נפגשתי בביתו של צייר מוכר ורציתי לקנות מעבודותיו. הוא הראה לי מספר עבודות, אבל אני ביקשתי לראות עבודות מוקדמות שלו כיוון שידעתי שהן טובות יותר. הוא אמר לי תשמע אגיד לך את האמת, הבן שלי מתחתן עוד חודשיים ואני מאוד רוצה לעזור לו כלכלית, אראה לך מספר עבודות שאף פעם לא הצעתי למכירה. הוא הלך לחדר והוציא שבע עבודות קטנות יחסית, אבל מיד הוקסמתי, כל אחת הייתה יצירת מופת של האמן. הוא אמר לי

איזה ספר נחמד!
במה שהוא כן מתיימר להיות, מין יומן אישי של מי שגדל בעיירה נידחת איפשהו לפני אחת המלחמות - הוא מוצלח מאוד.
ספר קצרצר, קראתי אותו באוטובוס הלוך ובאוטובוס חזור מהלימודים, ונהנתי מאוד.
כושר התיאור המוצלח של רות בא פה לידי ביטוי, וגם התרגום (אני מאמין) מעביר את הכתוב בצורה לא רעה. הכל מרגיש חלק וקסום, גם בעוני ובשפלות הלא מפותחת של מי שגר בעיירה, במקום בו רות מתאר. אין איזו עלילה או