פעמים רבות ברומנים אני מוצאת (במקרה הטוב רק) כמה קטעים (במקרה הרע כל הרומן) אווילים בעיני.
פה זה לא קרה. כל הכבוד לגריי. וגם התרגום מוצלח.
מדובר ברומן רומנטי בוגר עם נגיעות ארוטיקה. תשוקה טבולה בחוש הומור.

בוגר כי מדובר במשיכה ואהבה שהתחילה בגיל מאוד צעיר והתבגרה. האוהבים בגרו, אבדו ואיבדו חלקים מחייהם, משפחה, את עצמם.
וגם מצאו.
הרומן מתחיל בהווה, נפרש על כמה שנים עם הצצות לעבר.
סופרים

אלזי שרמן והנרי לוגן מכירים מילדות וגדלו יחד. הנרי בילה הרבה יותר מדי זמן עם משפחת שרמן מה שגורם להם להיפתח אחד בפני השניה ולייצר יחד היסטוריה ארוכה לפני שהם מוכנים להודות על אהבתם. לאחר אירוע טרגי שבו אחיה של אלזי וחברו הטוב ביותר של הנרי, ג'ייסון, נהרג באפגניסטן, אלזי והנרי מפתחים קשר מאוד מורכב ועמוק יחד, אך לא מוכנים להגדיר אותו בשום צורה. הוא שם בשבילה והיא שם בשבילו וכך זה נשאר.
כשהנרי חוזר