היתה בלונה פארק, רכבת הרים ישנה וירוקה. היו ב״רייד״ קטעים מרגשים ומטלטלים אבל כבר אז היא היתה בינונית משהו.
ככה סדרת הספרים ומערכת היחסים בין טסה להרדין.
האהבה עמוקה וחודרת, כמו שאני אוהבת.
אבל הסיפור בינהם קשה מדי, מתאמץ, חוזר על עצמו. קיצוני עד לא נעים לעין ולאוזן.
המשכון זה אולי מוצלח יותר מההמשכונים הקודמים. כאן הקשר יותר בשל ומתכנס לסיום הסדרה.
למרות הטלטלות שיש גם כאן, פתאום יש אויר לנש

**מכיל ספויילרים!!

זהו זה, סדרת הספרים המטורפת הזו הגיעה לסופה. אחרי לילות חסרי שינה, וימים בודדים שאותם העברתי בהתעסקות בקריאת הספר - אני יכולה להגיד, שהרדין וטסה הם הגיבורים הספרותיים האהובים עליי!
אני לא יודעת למה הספר הזה כה משך אותי וגרם לי להתמכר אליו, אולי זה בגלל שיש משהו כה יפה ותמים בכנות שבכתיבתה של אנה טוד, ובאופן שבו היא מציגה שני צעירים בגילאים שלי, אשר לא בטוחים מה לעשות עם החי

אני שמחה לאמר שסיימתי לקרוא את סדרת הספרים הזאת, אני חושבת שאנה טוד סיימה את הסדרה בזמן הכי טוב שיכול להיות...אם היה עוד ספר המשך זה היה כבר עובר את הגבול ברמה שזה מעצבן ואולי בלתי נסבל. אני כלכך שמחה להגיע לסוף הטוב של טסה והרדין.

התראת סופיילר****
במובן מסוים חיכיתי לדבר הזה שיקרה שיערער כלכך את הזוגיות של טסה והרדין כי הרגיש לי שהרדין לא ''מתוקן'' עדיין וכאב לי עליו. עצוב לי שזה לקח את החיי

היי לכולם,

לפני שאכתוב על הספר, אנצל מעמד זה בכדי להגיד את הדברים שעל ליבי וכן זה חלק מהשינוי שעברתי בעקבות הספרים הללו.

איני יודעת כיצד הגיבו אנשים אחרים לסדרת הספרים הללו לכן אספר לכם מה חוויתי.

כל כך הרבה דברים השתנו מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספרים, גם בעבר אהבתי לקרוא ספרים והגדרתי את התחביב הזה כ"מעין בריחה והשתקת מחשבות" שהיו מתרוצצות בראשי. ראשית אציין כי בזכות הספרים הללו הכרתי א