“שמעתי רבות על קורט וונגוט וכבר הרבה זמן אני רוצה לקרוא ספר שלו. רצה הגורל שהספר הראשון שלו שאקרא יהיה הספר הזה. ובכן - התאכזבתי קשות. הספר הוא סאטירה ומספר על אליוט רוזווטר שעומד בראש קרן פילנתרופית משפחתית. ראשות הקרן עוברת במשפחה מדור לדור בתנאי שהיורש בריא בנפשו. לאליוט אין ילדים, מה שמסבך את המשך שליטתה של המשפחה בקרן. בנוסף, הוא אדם טוב ובאמת דואג לכל מי שרק מבקש, מה שכמובן מטיל ספק בשפיותו.”

“כמה שהספר הזה נפלא לילדים ולא, לא רק. תענוג לפסק זמן של נשימה עמוקה ונעימה לכולם. כמו ליטוף פנימי כזה. ולצד הנועם - כמה פרספקטיבה, היגיון, תבונה, כמה תום ונועם וחמידות בסיפורים של ועל פו הנהדר ביחד עם תמונות היער והחברים היקרים רו, איה, קנגה. חיפשתי מקור לציטוט ממנו של קטע נעים ונבון שילווה ברכה לחברים יקרים לחתונתם ומצאתי אצל פו קטע פשוט שובב, חכם, מקסים (את קטע הציטוט אשמור לי למען אשאר מקור”

“החלטתי ביני לבין עצמי שאני ממעיטה את כתיבת הביקורות שלי לפעם בכמה חודשים אך הקריאה בספר זה גרמה לי לחזור מהחלטתי. בית קטן בערבה. מעטים לא שמעו את השם הכל כך מוכר הזה. אך כמה באמת יודעים על מה הוא? כמה באמת קראו את הספר? זאת אינני יכולה לדעת, הדבר היחיד שאני יודעת הוא שאני קראתי ונהנתי. עלילת הספר אינה מסובכת, היא מתארת משפחה אמריקאית בשנות ה-70 של המאה ה-19 המחליטה לעזוב הכול ולהשתכן ב”

“**** קחו מלחמה, רצוי מלחמת עולם, הוסיפו לה כמה דמויות מטורפות, פזרו מלמעלה ערכים צולבים, קפלו פנימה שתי כוסות גדושות של הומור, סקס, פוליטיקה, נונסנס וסרקזם, וממש לפני שכל התערובת נכנסת לתנור, הוסיפו לה בשתי אצבעות קורט וונגוט. לא צריך יותר. וונגוט עושה כאן מה שהוא עושה טוב. כמו ב"בית מטבחיים חמש", יצירת המופת הקאנונית שלו, הוא לועג בחיוך מריר לגיבורים ולמוגי-לב, לגנרלים עטורי-מדליות ול”

“שמעתי רבות על קורט וונגוט וכבר הרבה זמן אני רוצה לקרוא ספר שלו. רצה הגורל שהספר הראשון שלו שאקרא יהיה הספר הזה. ובכן - התאכזבתי קשות. הספר הוא סאטירה ומספר על אליוט רוזווטר שעומד בראש קרן פילנתרופית משפחתית. ראשות הקרן עוברת במשפחה מדור לדור בתנאי שהיורש בריא בנפשו. לאליוט אין ילדים, מה שמסבך את המשך שליטתה של המשפחה בקרן. בנוסף, הוא אדם טוב ובאמת דואג לכל מי שרק מבקש, מה שכמובן מטיל ספק בשפיותו.”

“כמה שהספר הזה נפלא לילדים ולא, לא רק. תענוג לפסק זמן של נשימה עמוקה ונעימה לכולם. כמו ליטוף פנימי כזה. ולצד הנועם - כמה פרספקטיבה, היגיון, תבונה, כמה תום ונועם וחמידות בסיפורים של ועל פו הנהדר ביחד עם תמונות היער והחברים היקרים רו, איה, קנגה. חיפשתי מקור לציטוט ממנו של קטע נעים ונבון שילווה ברכה לחברים יקרים לחתונתם ומצאתי אצל פו קטע פשוט שובב, חכם, מקסים (את קטע הציטוט אשמור לי למען אשאר מקור”

“החלטתי ביני לבין עצמי שאני ממעיטה את כתיבת הביקורות שלי לפעם בכמה חודשים אך הקריאה בספר זה גרמה לי לחזור מהחלטתי. בית קטן בערבה. מעטים לא שמעו את השם הכל כך מוכר הזה. אך כמה באמת יודעים על מה הוא? כמה באמת קראו את הספר? זאת אינני יכולה לדעת, הדבר היחיד שאני יודעת הוא שאני קראתי ונהנתי. עלילת הספר אינה מסובכת, היא מתארת משפחה אמריקאית בשנות ה-70 של המאה ה-19 המחליטה לעזוב הכול ולהשתכן ב”

“**** קחו מלחמה, רצוי מלחמת עולם, הוסיפו לה כמה דמויות מטורפות, פזרו מלמעלה ערכים צולבים, קפלו פנימה שתי כוסות גדושות של הומור, סקס, פוליטיקה, נונסנס וסרקזם, וממש לפני שכל התערובת נכנסת לתנור, הוסיפו לה בשתי אצבעות קורט וונגוט. לא צריך יותר. וונגוט עושה כאן מה שהוא עושה טוב. כמו ב"בית מטבחיים חמש", יצירת המופת הקאנונית שלו, הוא לועג בחיוך מריר לגיבורים ולמוגי-לב, לגנרלים עטורי-מדליות ול”