תסלחו לי על השאלה הבוטה, אבל השתמשתם פעם בקונדום?

נכון שזה כאילו זה, אבל לא זה? היה לי חבר שאמר, זה כמו להתקלח עם מעיל גשם, או ללקק דבש דרך הצנצנת. וזה ממש קולע לדעתי המשוחדת, אפילו למרות (על פי מקורות זרים) שסביר להניח שלבנים זה עוד פחות כיף.

אז ככה הספר הזה התחיל. קונדום על ספר מתח. יש רצח, הוא מזוויע, יש חשודה, אויויוי, ברור שזאת לא היא, אבל אולי בכל זאת היא, יו, שוב גלגלתי עיניים לתקרה,

לפני שלושים שנה, רשימת המצרכים למדורת ל"ג בעומר כללה תפוח אדמה, בצל וגפרורים. לגפרורים היו שני תפקידים: האחד – טריוויאלי ומוכר – להדליק את המדורה; השני הכריע את הצלחת האירוע כי גפרורים באיכות טובה יכלו להחזיק את העיניים פקוחות עד אור הבוקר כדי לצפות במדורה הדועכת ולאפשר לכל הצ'יזבטים המפחידים שהזדחלו מתחת לעור במהלך הלילה הארוך, להתפוגג באוויר הלח והמעושן, ואז לרוץ לספר לחבר'ה על השיא שנשבר.

א

מותחן מדהים ויפה. לוקח קצת זמן להגיע לגובה אבל ברגע שהוא שם זה באמת עף. הוא רגיש ועמוק ונוגע בעצב עם סיפור העוסק בעיקר בהתעללות בילדים. אפילו הרוצח שהורג בנות תמימות נגוע בזכך שכן היה ילד מאומץ ללא היסטוריה ברורה.
כל הדמויות הראשיות פגועות ופצועות נפשית. ג'ונה לינה החוקר, נושא בנטל הכבד ביותר. יש כמה פגמים בכתיבה. לא אהבתי את הנושא המיני קצת מאולץ אבל יש לו את התפקיד שלו במהלך הכתיבה. הכתיבה של

וואו וואו וואו. ספר מעולה שאי אפשר להניח מהיד, בלעתי אותו תוך 24 שעות. מזמן לא קראתי ספר שכל כך ריתק אותי,וגרם לי לשכוח מהכל.
על העלילה,בקצרה: רצח כפול מתרחש בפנימיה שיקומית לנערות, הנרצחות הן אחת החניכות והאחות הצמודה שלהן. החשודה ברצח היא ויקי בנט, אחת החניכות בפנימיה שנעלמה מהזירה בליל הרציחות. מפקח המשטרה יונה לינה לא מאמין שהיא אשמה ויוצא לחפש את הרוצח בחקירה מסועפת ומסובכת. תוך כדי גם מקבלי

קראתי את הספר ביומיים. 500 עמודים, 36 שעות. באוטובוס, בהליכה, בבית מלא בילדים שקוראים "אבא"...לא יכולתי להניח אותו מהיד. קראתי בנשימה עצורה ומתוחה. מפקח המשטרה יונה לינה הוא ה"הארי הולה" (המפקח מסדרת ספריו של יו נסבו) החדש שלי. העלילה מפותלת וממשיכה להתפתל תוך כדי הסיפור, אך הכל מתבהר ומתחבר בסופו של דבר. לא נותרתי עם שום קצה חוט לא פתור. מומלץ מאוד לחובבי הז'אנר. אין לי ספק שעוד השנה אקרא את "חוז