“קיבלתי את הספר במתנה. התחלתי לעיין בו וכבר התחלתי לקרוא ולא יכולתי לעזוב אותו. כמו שכתוב בכריכה נוסטרדמוס כתב כ1000 בתי שיר, אך רק 942 קיימים היום. מסביב לזה נוצר המיתוס שנוסטרדמוס ידע מתי ימות ובגלל הרדיפות נגדו החביא 58 בתי שיר. הספר מאוד מותח אפשר לקרוא על מנהגי הצוענים ואיך החיפוש אחרי בתי השיר יוצר מלחמה נגד אלה שרצו שלא יתגלו. למרות העלילה המותחת אנו לומדים כל מיני דברים מההיסטוריה שהיתה”

“יש ספרים, שמגיעים רק פעם בחיים. ספרים שחוצים את גבולות הז'אנר. ספרים שאי אפשר להניח אותם ולו לרגע אחד. הספר הזה הוא בפירוש לא אחד מהם. אבל אם "זכיתם" ואתם נמנים על קומץ מצומצם של אנשים שאשכרה הלכו וקנו את הספר, כמוני, אז הביקורת הזאת מוקדשת לכם. אגב, חדי העין שבינכם אולי הבחינו כי הביקורת הזו נכתבה טרם סיום הספר המדובר (והמבוקר), ולא במקרה. מהיוצרים שהביאו לכם את הביקורות על הספר "התיאור”

“12-21-2012, תאריך קסום, ולבני האדם תמיד היתה חולשה לדברים יפים, ביניהם גם למספרים יפים, כמו גם לשאלות קיומיות פילוסופיות - פשוט צורך הישרדותי. המיילים, הסרטונים, החידות וכל ההתעסקות המחודשת בנושא סוף האנושות, כפועל יוצא של נוסטרדמוס, בני המאיה ואחרים - אם לא נחשפתם למשהו מזה לפני שנתיים - אני מניחה שחיפוש סביב הנושא ברשת יעלה חיוך על שיפתותיכם .. רדינג בספר הזה הוא דן בראון בגרסה”

“הסיפור לא משתווה לשאר היצירות של הסופר הזה (לפחות אלה שקראתי). לדעתי הסופר הזה יודע לספר סיפור כל כך טוב, שאף על פי שהעלילה עצמה לא משהו - הספר לא מרדים או משעמם. בחרתי בספר היות והחלטתי להשלים את קריאת כל כתביו, וברור לי שלא כולם באותה רמה של הצלחה. הזהרה: כהרגלו, קובר הסופר חלק מסוים מגיבוריו. נראה לי שכל מי שמתחיל לקרוא ספר שלו, צריך להיות מוכן נפשית לאבדות אלה. ומי שלא, עדיף לו להימנע.”

“קיבלתי את הספר במתנה. התחלתי לעיין בו וכבר התחלתי לקרוא ולא יכולתי לעזוב אותו. כמו שכתוב בכריכה נוסטרדמוס כתב כ1000 בתי שיר, אך רק 942 קיימים היום. מסביב לזה נוצר המיתוס שנוסטרדמוס ידע מתי ימות ובגלל הרדיפות נגדו החביא 58 בתי שיר. הספר מאוד מותח אפשר לקרוא על מנהגי הצוענים ואיך החיפוש אחרי בתי השיר יוצר מלחמה נגד אלה שרצו שלא יתגלו. למרות העלילה המותחת אנו לומדים כל מיני דברים מההיסטוריה שהיתה”

“יש ספרים, שמגיעים רק פעם בחיים. ספרים שחוצים את גבולות הז'אנר. ספרים שאי אפשר להניח אותם ולו לרגע אחד. הספר הזה הוא בפירוש לא אחד מהם. אבל אם "זכיתם" ואתם נמנים על קומץ מצומצם של אנשים שאשכרה הלכו וקנו את הספר, כמוני, אז הביקורת הזאת מוקדשת לכם. אגב, חדי העין שבינכם אולי הבחינו כי הביקורת הזו נכתבה טרם סיום הספר המדובר (והמבוקר), ולא במקרה. מהיוצרים שהביאו לכם את הביקורות על הספר "התיאור”

“12-21-2012, תאריך קסום, ולבני האדם תמיד היתה חולשה לדברים יפים, ביניהם גם למספרים יפים, כמו גם לשאלות קיומיות פילוסופיות - פשוט צורך הישרדותי. המיילים, הסרטונים, החידות וכל ההתעסקות המחודשת בנושא סוף האנושות, כפועל יוצא של נוסטרדמוס, בני המאיה ואחרים - אם לא נחשפתם למשהו מזה לפני שנתיים - אני מניחה שחיפוש סביב הנושא ברשת יעלה חיוך על שיפתותיכם .. רדינג בספר הזה הוא דן בראון בגרסה”

“הסיפור לא משתווה לשאר היצירות של הסופר הזה (לפחות אלה שקראתי). לדעתי הסופר הזה יודע לספר סיפור כל כך טוב, שאף על פי שהעלילה עצמה לא משהו - הספר לא מרדים או משעמם. בחרתי בספר היות והחלטתי להשלים את קריאת כל כתביו, וברור לי שלא כולם באותה רמה של הצלחה. הזהרה: כהרגלו, קובר הסופר חלק מסוים מגיבוריו. נראה לי שכל מי שמתחיל לקרוא ספר שלו, צריך להיות מוכן נפשית לאבדות אלה. ומי שלא, עדיף לו להימנע.”