סיפורה של דמות מופת המסופר על-ידי מספר מחונן.
הרצל התגלה לעיני מצד אחד בקנה-מידה אנושי - רומנטיקן, פנטזיונר במידה לא קטנה, עם דעות קדומות שמעמידות אותו לעתים באור מגוחך, אך מצד שני, כאדם גדול בכל קנה מידה - שהעז לפעול להגשמת מה שבני עמו בתקופה בה פעל לא העזו לבקש, בחוצפה ובתעוזה שאין כדוגמתה. אילון מצליח להאיר גם את המניעים הפנימיים של הרצל - החזון הלאומי שהרצל גיבש ופעל להגשמתו היה באותה עת גם

ביוגרפיה מרתקת הכתובה כסיפור מתח. איילון מצליח ליצור תיאור מרתק של חייו ודמותו של הרצל תוך פתיחת מבט אל נפשו מתוך כתביו האישיים.
סיפורו של הרצל לא הטריד את מנוחתי, ניגשתי לספר בעקבות המלצות על יכולותיו של איילון. ואכן שוב שוב מסתבר כי כתיבה משובחת יכולה להפיח חיים בכל סיפור.
הרצל מתגלה כשחקן תיאטרון במחזה שהוא מתעקש לכתוב ולערוך. הוא מתיימר לייצג כוח כלכלי יהודי במימדים 'אגדתיים' – בדיוק אותם הא

אני אוהבת לקרוא ביוגרפיות אודות אנשים ולא חשוב במה היה תחום עיסוקיהם. אם הביוגרפיה כתובה היטב יש בה כדי לשרטט בפני תקופה ההיסטורית,חברתית ,אישית ומשפחתית שבה חי נשוא הביוגרפיה ויותר מכל את הדמות עצמה על תכונותיה החיוביות והשליליות. איני אוהבת למצוא בביוגרפיה מצב שבו כותב הביוגרפיה "התאהב" במהלך כתיבתו בדמות שעליה הוא כותב,מרגע זה מסתיימת הכתיבה האובייקטיבית ומציגה את הדמות ההיסטורית באופן מעוות.