ספרי הארי פוטר הם לא בדיוק הטעם שלי, אך אי אפשר להכחיש שיש בהם קסם מיוחד ,שחצה ארצות ועמים, ובכלל איך אפשר להסביר שהסופרת ג'יי קיי רולינג הגיעה לאן שהגיעה, בעוד סופרים רבים ומוכשרים מדשדשים ונאבקים לפרסום ספריהם ולהתפרנסות מהם.
נקרה לידי ספרו של דיוויד קולברג הכותב על העולמות הקסומים של הארי פוטר, ועד אז חשבתי שכל הסיפור נטווה מדמיונה של הסופרת, אך אם נחקור מתחת לפני השטח, נגלה שהאופי הסיפורי,הדמ

הספר עוסק בעיקר בשמות וסמלים, משמעותם לאורך ההיסטוריה, ואיך משמעות זו מתכתבת עם משמעות הדמויות והמקומות בספרי הארי פוטר.
הספר עורר אצלי מחשבה בעיקר על נושא בחירת השמות והמילים בסיפור או בהרצאה. אחד הדברים המשותפים לכתיבת ספר ולהעברת שיעור הוא שכל מילה נושאת מטען קודם, משמעות פסיכולוגית שיכולה לרתום את הקורא או התלמיד - או להרחיק אותו. לכן לפני הכנת שיעור חשוב לוודא מי קהל המאזינים, ומאיזו תרבות ה