זהו לא הספר הכי מוצלח שקראתי.

הסופר מתהדר כאן בנוצות לא לו,

נראה שמלבד הידור עצמו אין בספר זה דבר. חבל.

בן זוגי שמאוד ריאלי יאמר שזהו ספר מלא בסיסמאות וינחר בבוז. אחר יאמר שזו חוויה רוחנית פילוסופית ששווה לחקור...
.ואני מצאתי כאן פרשנות שלי לחוויות שאני לקחתי ולוקחת מהחיים לכן החיבור לספר ולסופר הוא כל כך אינדיבידואלי
מעבר לספר מתח או רומן יש כאן הרגשה שצריך לנקוט עמדה עוד בתחילת הספר ולצאת מחוץ לקופסה.
הספר משלב דמיון מציאות ואגדה בו זמנית. לחלק מהקוראים התובנות יצרבו בבשר בהארה ולחלקן הגדול

אחרי שקוראים את הספר הזה, פתאום מבינים שהספרים מוצאים אותנו ולא תמיד אנחנו אותם. ראשית, הספר הזה הוא לטעמי המעמיק והמקיף ביותר של הסופר.
הערת אגב, אם רק לאחרונה סיימתם לקרוא ספר אחר שלו-המתינו מעט וחיזרו לקרוא בספר לאחר שכבר כמעט שכחתם את הקודם. למרות שלגמרי לשכוח את הספרים שלו, פשוט אי אפשר וטוב שכך. אם קוראים אותם ברצף אז לעיתים יש את התחושה שהאחד הוא כמו השני ולא המשכו.
וכעט לספר עצמו:
אד

ספר מאוד מעניין ומושך המספר על הדרך הארוכה לסנטיאגו, דרך אותה היו עולים עולי רגל נוצרים. אז כמובן, הספר מכיל המון פרטים על תקופות קדומות בעולם הנוצרי, אך זה אינו מפריע לקורא על מנת להתחבר למסע שעוברת הדמות הראשית בסיפור. בגדול, הספר לוקח אותנו לחקר עצמי של כל אחד מאיתנו. האם אנחנו צועדים את הדרך הנכונה בחיינו? או האם אנו צועדים את הדרך של חיינו בצורה נכונה? זהו מדריך לחיים הכולל תרגילים מעניינים ו

ספר שנכתב כדי לפאר ולהלל את הסופר, יצירה שרוב רובה הוא אגו טריפ מתמשך ורדוד.
חלקים מהספר נראים כמו לקוחים מיומן אישי של קואלו, ששולבו בהם מרכיבי עלילה, כדי שניתן יהיה לכנות את זה "ספר". בתוך זה משובצות מידי פעם תובנות ואמירות של פסיכולוגיה-בגרוש.
בסך הכל, ספר קליל ולא תובעני, שלא מצריך שימוש בהרבה תאים אפורים.