אם יש שמות ספרים שגורמים לי תחושת שקט והתרפקות על העבר זהו הספר הזה

אך אני חייב להודות שאני לא רשאי לכתוב בקורת על ספר זה כי מי אני ומה אני ומי ומתי הוסמכתי לכתוב בקורות

אני כן יכול בחרדה ובלא מעט חשש לחוות את דעתי

תחילת הקריאה הייתה בהחלט מבטיחה אך עם הזמן הקצר התחלתי לחוש בחוסר העומק הסיפורי של ספר זה

נשאבתי לתוך סחרור של התאהבות עם התיאורים של ישו ומרים הבתולה ואני חס וחלילה להמעיט

היכרתי את שמו של פאולו קואלו בגלל רב המכר הידוע שלו "האלכימאי", שאותו דווקא לא קראתי. כך שכשהגיע הספר הזה אליי, שמחתי לטעום טעימה מהסופר המפורסם הזה...
והנה מה רבה הייתה אכזבתי! כשתוך קריאת הספר הנ"ל, הסתבר לי שמדובר במעין ספר "מיסיונרי" שעוסק בדת הנוצרית, בהתקרבות או בהתרחקות ממנה ובמושגים נוצריים דתיים כמו למשל "ההתעברות הטהורה" - מושגים שרחוקים ממני כרחוק מזרח ממערב. מדובר פה בסיפור אהבה פשטני