“אז מה יש לנו? ספרון קצר עם סיפור עלילה המובא כמונולוג מתמשך של מספרת ללא שם המתגוררת באיטליה. מעט מאד דיאלוגים, הרוב הם פסקאות ארוכות (לעתים עמוד רצוף) שרבות מהן משמימות להחריד. נפתח ב'יריתי לו בין העיניים'. וחוזר אחורה לרקע ואיך זה הגיע לאן שהגיע. חייה המשעממים למדי בפנסיון בו היא גרה לפני נישואיה לאלברטו המבוגר ממנה בשנים רבות ונמוך בלא מעט סנטימטרים. הוריה לא ממש מאושרים מבחירתה בו, מכל הג”

“אנחנו זוכרים את פייר פאולו פאזוליני, בעיקר כבמאי קולנוע איטלקי מפורסם, שעשה סרטים "שערורייתיים" שהפכו בינתיים כבר לקלאסיקה. אבל רק כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה באקראי, התחוור לי פתאום שפאזוליני היה רב-כשרונות ואיש רוח! הוא התחיל את הקריירה האמנותית שלו דווקא כמשורר וכסופר. ספרי השירה שכתב כלל לא תורגמו לעברית. וגם ספר הפרוזה האחר שכתב לא תורגם מעולם. כשקראתי את הספר הזה, הבנתי כמה קשה היה למתרגם לת”

“תאור יפה של החיים בחלקה הכפרי של אטליה”

“עסק ביש??? בהחלט. אם הצלחת לצלוח את הכריכה האחורית על שלל המחמאות האינסופיות והפענוחים של תמצית העלילה אתה מוצא את עצמך אחרי חמישה עמודים אבוד ברחובות נאפולי. שלא תבינו לא נכון, הסופר בהחלט יודע לכתוב ויש בספר משפטים לא רעים, אבל זה כל כך מבולגן וקשה למעקב, מה גם שלכל דמות יש שם, שם שני וכינוי המבוסס על מראה חיצוני או קרבת משפחה וזה מבחבש את כל העסק למין עיסה בלולה של מילים אנשים מקומות ואמירות”

“אז מה יש לנו? ספרון קצר עם סיפור עלילה המובא כמונולוג מתמשך של מספרת ללא שם המתגוררת באיטליה. מעט מאד דיאלוגים, הרוב הם פסקאות ארוכות (לעתים עמוד רצוף) שרבות מהן משמימות להחריד. נפתח ב'יריתי לו בין העיניים'. וחוזר אחורה לרקע ואיך זה הגיע לאן שהגיע. חייה המשעממים למדי בפנסיון בו היא גרה לפני נישואיה לאלברטו המבוגר ממנה בשנים רבות ונמוך בלא מעט סנטימטרים. הוריה לא ממש מאושרים מבחירתה בו, מכל הג”

“אנחנו זוכרים את פייר פאולו פאזוליני, בעיקר כבמאי קולנוע איטלקי מפורסם, שעשה סרטים "שערורייתיים" שהפכו בינתיים כבר לקלאסיקה. אבל רק כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה באקראי, התחוור לי פתאום שפאזוליני היה רב-כשרונות ואיש רוח! הוא התחיל את הקריירה האמנותית שלו דווקא כמשורר וכסופר. ספרי השירה שכתב כלל לא תורגמו לעברית. וגם ספר הפרוזה האחר שכתב לא תורגם מעולם. כשקראתי את הספר הזה, הבנתי כמה קשה היה למתרגם לת”

“תאור יפה של החיים בחלקה הכפרי של אטליה”

“עסק ביש??? בהחלט. אם הצלחת לצלוח את הכריכה האחורית על שלל המחמאות האינסופיות והפענוחים של תמצית העלילה אתה מוצא את עצמך אחרי חמישה עמודים אבוד ברחובות נאפולי. שלא תבינו לא נכון, הסופר בהחלט יודע לכתוב ויש בספר משפטים לא רעים, אבל זה כל כך מבולגן וקשה למעקב, מה גם שלכל דמות יש שם, שם שני וכינוי המבוסס על מראה חיצוני או קרבת משפחה וזה מבחבש את כל העסק למין עיסה בלולה של מילים אנשים מקומות ואמירות”