הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בדצמבר, 2016
ע"י יסמין
ע"י יסמין
הספר הזה מהווה עוד אישור בשבילי לעובדה שאני מעדיפה לרוב לקרוא ספרות מתורגמת, ולא ספרות עברית. בספרים רבים שנכתבו בארץ הגיבור הוא אנטי-גיבור ומתוסבך, והאווירה בספרים האלו היא דיכאונית וקשה.
כך בדיוק הרגשתי ביתר שאת כשקראתי את "ציפור ישנה". מתוארת בו הגיבורה הראשית (אם אפשר בכלל להגדיר אותה כגיבורה) וסביבה דמויות רבות, וכולן, ללא יוצא מהכלל, הן פשוט דמויות מעוותות בגוף, בנפש ו/או בהתנהגות. לא ניתן להזדהות ולו במעט עם אף דמות. כולן עסוקות בהסתרה, טיוח ושקרים.
העלילה עצמה לא אמינה, מופרכת, מדכאת וללא מוסר השכל או תובנות.
בנוסף, הסיפור טרגי מתחילתו ועד סופו.
לא ברורות לי הביקורות האוהדות שניתנו פה לספר, שרק בגללן קראתי אותו.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מה שקודמיי.
ציפור קטנה - הסיפור והדמויות והסאבטקסט מלאים משמעות ותוכן.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אם את חובבת מוסר השכל - נסי את פנינים לאור היום של סביון ליברכט
שם תמצאי מוסר השכל לרוב, ופה ושם גם אופטימיות, למרות שהיא ישראלית.
לא חושבת שלספרות הישראלית יש פטנט על ספרים מדכאים ודמויות לא מושלמות. אני חושבת שהמבט החומל של הסופרת וההומור שלה כן מאפשרים לקורא רמה מסויימת של הזדהות עם הדמויות שמונעות מתוך רעב רגשי עמוק, או לפחות חמלה כלפיהן. (תגובה עויינת של שאולי בעוד 3...2...) |
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לא סגור על שהבנת את הסיפור.
את ההומור השחור לצד המשמעויות כבדות האמירה שממלאות הדמויות בתפקידיהן והקשרים ביניהן ומשמעויותיהן. ואגב, התכוונת אני מניח ל'ספרות ישראלית' ולא 'עברית'.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לא מסכימה בכלל עם הביקורת שלך, כל הביקורת ודברי השבח והלל ליצירת המופת הזו הגיעו לו בזכות ולא בחסד!
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מעדיפה את ג'וג'ו מויס, קריסטין הרמל, או גיום מוסו?
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
