ביקורת ספרותית על The Complete Stories of Truman Capote מאת Truman Capote

---

A Diamond Guitar (1950)

הקושי בו נתקלתי בכתיבת הסקירה הוא הנסיון לתרגם את כותרת הספור הקצר הזה, שהוא אחד מאוסף הספורים הקצרים שלפניכם, שהמוטיב המרכזי בהם הוא שאלת הזהות. החלטתי, לבסוף, להשאיר אותו בשמו המקורי.

מר שפר (Schaeffer) מרצה עונש של 99 שנה ויום אחד על הריגת אדם. לא נמסר מידע על הסיבה לפשעו של שפר, מלבד העובדה שהקורבן הרוויח את גורלו בצדק. שפר הוא אסיר נחשב בחוות העונשין (הוא בתחילת העשור החמישי לחייו, יושב מזה 17 שנה) ומעמדו מתבטא בקרבת דרגשו לתנור החימום היחיד שבצריף. הוא זכה למעמד רם שכזה כיוון שהוא אחד האסירים היחידים היודעים קרוא וכתוב, והידע הזה הוא שמעלה את הפופולריות שלו בעיני שאר האסירים. הוא מקריא להם את מכתביהם ולעתים קרובות מאד המכתבים כ"כ עצובים או פסימיים- פרידות, מוות במשפחה וכו'- שהוא ממציא ספורים מדמיונו. גם האסירים שכן יודעים לקרוא ולכתוב מבקשים ממנו שיקריא להם את מכתביהם. מר שפר הוא בסה"כ אדם בודד שמעביר את זמנו בגילוף דמויות מעץ, אותן מוכר עבורו מפקד החווה בעיירה הסמוכה, וכך מרוויח שפר דמי כיס בהם הוא קונה טבק וממתקים. מפקד החווה מחבב את שפר ומדי פעם מזמין אותו אל משרדו כדי לדון עמו בעניינים עליהם קראו בעתון.
יום ראשון אחד מגיע לחווה בחור קובני בשם טיקו פאו ("היו לו עיניים כמו פיסות שמיים- כחולות כערב חורפי- ושערו זהוב כמו שיניו של הקפטן..."), בן 18, הנושא עמו גיטרה משובצת יהלומי-זכוכית. הקפטן ממנה את שפר כחונכו של האסיר החדש. ההתרגשות הכללית ששורה בקרב האסירים עקב בואו של האסיר בעל הגיטרה אינה פוסחת על שפר והם מיד הופכים לצמד חברים בלתי ניתן להפרדה:

"Mr. Schaeffer was the only one who understood their troubled feeling, for he felt it too. It was that his friend revived the brown rivers where the fish run, and ladies with sunlight in their hair."

הם נהגו לאכל ביחד ומר שפר חלק עם טיקו את מזונו, שבדר"כ היה איכותי יותר מזה של שאר האסירים. שפר יודע שטיקו מפיץ שקרים על מעלליו בחייו הקודמים מחוץ לחווה, אך לא אכפת לו. הוא נהנה מהם כספורים פשוטים- "כאלו שתקרא במגזין, וקולו הטרופי הלוחש בחשכה חמם אותו". עם הזמן משתלט העצב על טיקו והוא מתכנס בעצמו ומר שפר מרגיש חסר ישע בנסיונותיו לרומם את רוחו של חברו. טיקו שואל אותו אם יש לו כסף, וכששפר עונה שברשותו בסביבות ה-20$, אומר לו טיקו שחבר שלו, בעיירה הסמוכה, יעזור להם לברוח מהחווה עם סירתו. שפר נלחץ וטוען כי גילו יקשה עליו לרוץ ולהמלט. חולפים שבועות ושפר מתחבט, לברוח עם טיקו או לא? כשאחד מהאסירים נפטר ובחצר נשמעים קולות בנית ארון הקבורה שלו, חושב לעצמו שפר, עם כל מסמר המהדק את הארון: "זה בשבילי, זה שלי".
ביום הגורלי יוצאת קבוצת האסירים לעבודה ביער, ובראשם שומר אחד. ברגע האמת מבקש טיקו מהשומר להתפנות, ואז השניים פוצחים בריצה מטורפת. מתפתח מרדף, השניים רצים לעבר הנחל כשברקע נשמעים קולות ירי השומרים. מר שפר מחליק, כף ידו נחתכת מאבן, אך הוא ממשיך לרוץ- ואינו מבחין בגזע המונח לרוחב הערוץ. הוא נתקל בו ונופל, ובעודו שוכב שם, נאבק לקום ומביט לעבר חברו- הוא מבין שטיקו לא ממש מעוניין בהצלחתו. ההבנה שטיקו מעולם לא חשב שיצליח לברוח, ושכנראה השתמש בו כפתיון, מכה בו. שלשה חורפים חולפים והשינוי היחיד בחייו של שפר הוא שיערו המאפיר והצליעה הקלה שתלווה אותו לאורך חייו כתוצאה מנסיון הבריחה הכושל. מפקד החווה סיפר לכולם שמר שפר שבר את קרסולו כשנסה לתפוס את טיקו פאו ואף תמונתו התנוססה על דפי עתון ותחתה הכותרת: "נסה למנוע בריחה". שפר, מצדו, חש בצער- לא בגלל שהוא יודע ששאר האסירים צוחקים עליו אלא כיוון שהוא חושש שמא טיקו עצמו קרא את הידיעה. הוא ירש את הגיטרה שהשאיר אחריו טיקו ומדי פעם מאפשר לאסיר חדש שהגיע לחווה לנגן עליה, אך צליליו מרירים- כאילו שטיקו, שכוון את מיתריה בבקר הבריחה, הטיל עליה קללה.
כעת הגיטרה מונחת תחת דרגשו של שפר- "יהלומי הזכוכית הצהיבו. לפעמים, בלילות, ידו מחפשת אותה ואצבעותיו מרפרפות על גבי המיתרים..."

בספור זה של קפוטה, כמו אחרים בקובץ, רמיזות להומוסקסואליות בתקופה בה הנושא היה בגדר טאבו. בכלל, מערכת היחסים בין שני האסירים מרפרפת לה על יחסי אהבה בין בני זוג. בעקר מצא חן בעיני השמוש בגיטרה המצופה יהלומים כמוקד הספור ואת ביטויה לכסוי המלל היפה שיוצא מפיו של טיקו, המכסה על דברי שקר וספורים מצוצים מהאצבע:

"He stood there whispering the names of the evening stars as they opened in flower above him. The stars were his pleasure, but tonight they did not comfort him; they did not make him remember that what happens to us on earth is lost in the endless shine of eternity. Gazing at them—the stars—he thought of the jeweled guitar and its worldly glitter."


*נקרא באנגלית, תרגום הצטוטים ושמות הדמויות על אחריותי

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על The Complete Stories of Truman Capote