ביקורת ספרותית על Finnegans Wake (Classic, 20th-Century, Penguin) מאת James Joyce

---

אחרי 'יוליסס' - שעדיין מהווה אתגר אינלקטואלי לקוראים ומבקרי ספרות - רבים חשבו שזוהי יצירת מופת חד פעמית הדי לה לסופר אחד. כולם נדהמו לגלות 17 שנים לאחר מכן כי לג'ויס תוכניות אחרות לגמרי. F.W הוא אולי הספר המקורי ביותר שנכתב אי פעם. ספר שהקדים את זמנו בעשורים רבים ורק לאחרונה זוכה להתייחסות גוברת. אז מה יש לנו כאן? אם יוליסס היה ספר 'היום' של דבלין, F.W הוא ספר 'הלילה' של עיר הבירה של אירלנד. ג'ויס שלח יד לקלחת בה השתמש האל לברוא את היקום והמציא, פשוטו כמשמעו, שפה חדשה המורכבת מבסיס האנגלית ומשפות, דיאלקטים וניבים רבים מאוד. השפה החדשה, שאולי היא שפת החלום (אותם מילמולים חסרי פשר שאנשים מלהגים לעיתים בעודם ישנים) היא גיבור הרומן הזה שאין במרכזו עלילה קוהרנטית ברורה ולינארית והיא מזכירה (להבדיל אלפי הבדלות) את עולמו הקולנועי של דייויד לינץ'.

הספר, אם נרצה בכל זאת לדלות ממנו עלילה, מתמקד במשפחת אירוויקר. האב מנהל פאב בדבלין, אשתו אנה ליוויה פלורבלה, בניהם שם ושון והבת איסי. האב הסתבך בהטרדה מינית של נערות (פטפתיניות, צחקקיניות) בפארק, השמועה עשתה לה כנפיים (תרתי משמע) ברחבי דבלין והגיעה עד לתכנית טלוויזיה משונה, בניו ואשתו מתמודדים כל אחד בדרכו שלו עם הידיעה המרעישה.

הדמויות ברומן הזה ארכיטיפיות. הן מאכלסות בתוכן מספר דמויות בו זמנית ומהוות אנאלוגיות לאישים מפורסמים בהיסטוריה (מנוח ועד להאמפטי דאמפטי) ולמקומות פיזיים של דאבלין (אנה לויה למשל היא נהר הליפי בדאבלין. הפרק המוקדש לה מלא במשחקי מילים סביב שמות של נהרות).
כל פרק כתוב בסגנון אחר ומתקיים במספר מישורים בו זמנית: פרק הכתוב בסגנון עבודה אקדמית המשופעת בהערות שוליים, הרצאה של דון זואן מול 29 נערות מנזר, פרק הכתוב כמשחק מילים בלתי אפשרי ומהווה גיליו דעת מרגש על מקומו של הסופר בחיינו "המרים הוא שרביטחייו" וגורם ל"אילמים לדבר". פרק הסיום הוא תפילת אשכבה עצמית של אנה ליוויה כנהר החוזר אל אבא ים ומסיים את חייו (שא אותי לאורכך, אבאלה, כמו שעשית בלונה פארק).
השורה האחרונה בספר מתחברת עם הראשונה וכך נוצר מעגל. כיאה לגישתו הפילוסופית מחקרית של הפילולוג האיטלקי ויקו.

F.W אינו ספר קריאה הוא ספר שחווים אותו, יש הטוענים שהוא נעים לאוזן כשקוראים אותו בקול רם ומשתמש בקוראים כשותפים ביצירה. כל קורא על פי פרשנותו. 3 שנים במחיצת הספר הזה איני יכול להגיד בפה מלא שקראתי אותו. כן אוכל להגיד שיופי לא צפוי מתפרץ ממנו לפתע, כן אוכל להגיד שהוא מתסכל כמו שהוא מצחיק, ושהוא חשוב לעתידו של הרומן בפרט ושל הספרות בכלל.

» ביקורות נוספות של אודי
» ביקורות נוספות על Finnegans Wake (Classic, 20th-Century, Penguin)