ביקורת ספרותית על צופן החכמים - הקשר המסתורי בין הצלוב הנותרי למנודה התלמודי מאת גדי יונה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 באפריל, 2016
ע"י אברהמי


הספר הזה מהווה עבורי תגלית מפתיעה על העבר של העם שלי ועל הקשרים שבין עולם היהדות ועולם הנצרות.
לא זכור לי ספר דרמטי עבורי כמו הספר הזה.
לא ברור לי כיצד לא שמעתי עליו עד עכשיו.
עם סיום הקריאה הראשונה היום אתחיל בקריאה שנייה.
אחכה להתייחסות יותר ספציפית רק לאחריה.
כבר עכשיו אני ממליץ עליו לכל מי שמתעניין בהיסטוריה ובמורשת שלנו.

ולסופר גדי יונה - תודה גדולה והערכה רבה על הספר.

וגם - איך זה שלא ניתן להשיג אותו בחנויות הספרים ?
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אברהמי (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת שנייה. הקלדה חוזרת בגלל אי תקינות. צופן החכמים / גדי יונה
בספר מוצגת פרשנות חדשנית ומהפכנית לדמויות ולאירועים ושביסוד בשורות הברית החדשה והנצרות בכלל.
על פי פרשנות זו נראה לכאורה כי הדמויות והאירועים מתקופת חורבן הבית השני
ומעשרות השנים הראשונות שלאחר החורבן, הנזכרים בתלמוד הבבלי והירושלמי –
מוצגים גם בבשורות הברית החדשה, כאשר אותן הדמויות משנות שמות:
רבי שמעון בן זכאי – לשמעון המטביל, רבי אליעזר בן הורקנוס (הגדול) – לישוע (ישו), רבי עקיבא – לפטרוס, ועוד.
הקבלות אלו נדונות בספר בהרחבה רבה.
לכאורה כותב בשורות הברית החדשה הוא רבי אליעזר הגדול (השם אותן בפי השליחים).
לאחר הנידוי שהוטל עליו ע"י הסנהדרין נותק אליעזר בן הורקנוס מאפשרות השפעה על הציבור היהודי.
לכן הוא פעל לקירוב הגויים עובדי האלילים, לאמונה באל אחד ולקיום 7 מצוות בני נוח מבלי שיצטרכו להתגייר ומבלי שיצטרכו למלא את כל מצוות היהדות.
( לאפשרות של גיור גויים הייתה התנגדות עקרונית דתית בקרב חוגים יהודיים רבים ).
במעשה זה לא עשה דבר כנגד היהדות אלא פעל לקירוב עובדי האלילים לאמונה באל אחד.
אחד הדברים המדהימים הנגלים לקורא הוא עד כמה אין מקורות היסטוריים בני הזמן על ישו האדם.
עדות בת הזמן היחידה היא של יוספוס פלויוס בספרו קדמוניות היהודים.
עדות זו, הידועה בשם העדות הפלוויאנית, זכתה להתייחסות ולביקורת נרחבת מאוד במהלך ההיסטוריה וקיימים כתבים רבים עליה .
ראה דוגמא קישור לסקירה על העדות הפלוויאנית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA
_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%A0%D
7%99%D7%AA.

כל העדויות האחרות, כולל הבשורות, נכתבו כמאתיים שנים ויותר לאחר התאריך המקובל של צליבת ישו.
על רקע זה נראה שאולי לא ניתן להפריך את הפרשנות ההיסטורית של גדי יונה.
בכל חיפושי אחרי מאמרים על הספר צופן החכמים, מצאתי רק מאמר בעתון הארץ של מירון רפופורט ( http://www.haaretz.co.il/misc/1.1224339 ).

את הספר עצמו לא מצאתי בחנויות ובספריות, למעט החנות ברשת http://www.bookme.co.il/search_results.aspx.

אודה לכל מי שיוכל להביע דעתו או להפנות למאמרים המתייחסים לעמדות המוצגות בספר.

בפרט אודה מאוד להיסטוריונים, רבנים ואנשי מדעי היהדות, כמרים ותאולוגים על התייחסותם לנושאים אלו.

ושוב – תודה רבה לך גדי יונה על העבודה שעשית.

אברהם קול.
אברהמי (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
צופן החכמים - בקורת שניה צופן החכמים / גדי יונה

בספר מוצגת פרשנות חדשנית ומהפכנית לדמויות ולאירועים ושביסוד בשורות הברית החדשה והנצרות בכלל.
על פי פרשנות זו נראה לכאורה כי הדמויות והאירועים מתקופת חורבן הבית השני ומעשרות השנים הראשונות שלאחר החורבן, הנזכרים בתלמוד הבבלי והירושלמי – מוצגים גם בבשורות הברית החדשה, כאשר אותן הדמויות משנות שמות:
רבי שמעון בן זכאי – לשמעון המטביל, רבי אליעזר בן הורקנוס (הגדול) – לישוע (ישו), רבי עקיבא – לפטרוס, ועוד.
הקבלות אלו נדונות בספר בהרחבה רבה.
לכאורה כותב בשורות הברית החדשה הוא רבי אליעזר הגדול (השם אותן בפי השליחים).
לאחר הנידוי שהוטל עליו ע"י הסנהדרין נותק אליעזר בן הורקנוס מאפשרות השפעה על הציבור היהודי. לכן הוא פעל לקירוב הגויים עובדי האלילים, לאמונה באל אחד ולקיום 7 מצוות בני נוח מבלי שיצטרכו להתגייר ומבלי שיצטרכו למלא את כל מצוות היהדות.
( לאפשרות של גיור גויים הייתה התנגדות עקרונית דתית בקרב חוגים יהודיים רבים ).
במעשה זה לא עשה דבר כנגד היהדות אלא פעל לקירוב עובדי האלילים לאמונה באל אחד.
אחד הדברים המדהימים הנגלים לקורא הוא עד כמה אין מקורות היסטוריים בני הזמן על ישו האדם.
עדות בת הזמן היחידה היא של יוספוס פלויוס בספרו קדמוניות היהודים.
עדות זו, הידועה בשם העדות הפלוויאנית, זכתה להתייחסות ולביקורת נרחבת מאוד במהלך ההיסטוריה וקיימים כתבים רבים עליה .
ראה כדוגמא קישור לסקירה על העדות הפלוויאנית .
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA.

כל העדויות האחרות, כולל הבשורות, נכתבו כמאתיים שנים ויותר לאחר התאריך המקובל של צליבת ישו.
על רקע זה נראה שאולי לא ניתן להפריך את הפרשנות ההיסטורית של גדי יונה.
בכל חיפושי אחרי מאמרים על הספר צופן החכמים, מצאתי רק מאמר בעתון הארץ של מירון רפופורט ( http://www.haaretz.co.il/misc/1.1224339 ).

את הספר עצמו לא מצאתי בחנויות ובספריות, למעט החנות ברשת http://www.bookme.co.il/search_results.aspx.

אודה לכל מי שיוכל להביע דעתו או להפנות למאמרים המתייחסים לעמדות המוצגות בספר.

בפרט אודה מאוד להיסטוריונים, רבנים ואנשי מדעי היהדות, כמרים ותאולוגים על התייחסותם לנושאים אלו.

ושוב – תודה רבה לך גדי יונה על העבודה שעשית.

אברהם קול.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ