זה היה הפרויקט שלי בארבעת הימים האחרונים:....
הספר הזה הינו רומן היסטורי מיוחד המובא לקורא בצורת מכתבים. מתוכן המכתבים ניתן ללמוד על היהודים ברחבי אירופה באותה תקופה (המאה שש עשרה), על האישה "דונה גרציה נשיא" ("לה סניורה" בתרגום מילולי "הגברת"), ובמיוחד על היהודים באותה עת.
הספר מתחיל בבריחה של היהודים מפורטוגל לעבר גרמניה, בהמשך איטליה וקונסטנטינופול (תורכיה).
מהסיפור ניתן ללמוד על פריטי הלבוש, חיי היום יום, הפרנסה, התרבות, התככים, אהבות, מערכות יחסים, האצילים, פשוטי העם והאוירה של אותם ימים באירופה.
הסיפור מתחיל במכתב ממשפחת מנדס לויולנטה. באותו מכתב מודיעה דונה גרציה נשיא שהיא מתכוונת להסתלק מאדמתה של פורטוגל. דרך המכתב הראשון למדתי שהיא אלמנה של פרנצי'סקו ולה בת בשם "אנה" (נקראה גם ריינה בתרגום מילולי "מלכה") .
דונה גרציה נשיא התאלמנה מבעלה אחרי שש שנות נישואין. בהחלט אלמנה צעירה, חסרת ניסיון לרבות התקופה שנשים "לא נחשבו כבעלות עסקים ובכלל". כל משפחת מנדז התפרנסה בעיקר מתבלינים וניצלה את מעמדה האהוד והעובדה שהמסחר היה חשוב מאוד לפורטוגל. חלון ההזדמנויות הזה הרשה לדונה גרציה לסחור ולהמשיך בעסקיה ללא גזרות "האינקוויזיציה הפורטוגזית".
דונה גרציה נחשבה לאישה מאוד עשירה במאה השש עשרה, יחד עם זאת בגלל הרכוש הרב שירשה מבעלה והתגברות "הלחץ הפורטוגזי על היהודים", היא החליטה להגר מפורטוגל לאנטוורפן ולחבור לדייגו – אחיו של בעלה. למסע הזה הצטרפו אחותה בריאנדה דה לונה ובן אחיה שמואל מיקאס (יוסף נשיא).
אחותה-בריאנדה התחתנה עם דייגו מנדס וגם הוא נפטר זמן קצר אחרי נישואיו לבריאנדה. לאחר מותו של דייגו דונה גרציה מקבלת על עצמה לנהל את כל עסקי המשפחה, יחד עם דון יוסף נשיא שנקרא גם "היהודי ממלטה" וה"סוחר מוונציה".
המשפחה עברה מאנטוורפן לאיטליה (1544) וכמו בהרבה משפחות טובות, האחיות מיקאס נקלעו לסכסוך בגלל הירושה של דייגו-בנבנשתי-מנדז. כיוון שהסכסוך הגיע למן מבוי סתום דונה גרציה מצאה את עצמה פונה לדוכס והוא נתן מקלט ליהודים ולמשפחה בפרארה. באותה עת המשפחה גם יכלה להתנהל כרגיל ולא להסתיר את יהדותה. בשנים אלה הקהילה היהודית רוותה נחת באיטליה.
בשנת 1552 חזרה דונה לוונציה והחליטה לסיים את הסכסוך על הירושה עם אחותה. בבד בבד היא קיבלה הזמנה מסולימאן הראשון ולכן היא מחליטה להתגורר באימפריה העותמאנית (תורכיה).
בתורכיה – אנה מתחתנת עם דון יוסף הנשיא הידוע ובסך הכול, לא רע ליהודים באותה תקופה באימפריה העותומאנית.
לעומת זאת, באיטליה כאשר השליטה עברה לאפיפיור המצב של הישוב היהודי הורע. (במקורו מצאתי שהאפיפיור דרש להעלות על מוקד אנוסים פורטוגלים בגלל שהם חזרו ליהדותם). כתגובה מכך דונה גרציה הטילה חרם מסחרי על נמל אנקונה. למרות כישלונו של החרם אני מצדיעה לאישה הזו על התעוזה לצאת נגד האפיפיור ועוד אז...
בשנת 1561 דונה גרציה ודון יוסף הנשיא פונים לשולטן לקבל לחכירה ערים בישוב היהודי בישראל. לאחר דו"ד הם זוכים בחכירה של העיר טבריה למשך עשר שנים.
הונה האישי של דונה גרציה התיר לה לבנות ולתרום לישוב היהודי. היא פעלה לבניית בתי כנסת ובתי חולים והייתה אישה נערצת ומוערכת הן בקהילה היהודית והן באירופה.
דונה גרציה נפטרה ב-1569 ולא הגשימה את חלומה להעלות לארץ ישראל. באותה שנה נפטר גם דון שמואל נשיא. עשר שנים לאחר מכן נפטר דון יוסף הנשיא ועשרים שנה לאחר מכן בשנת 1599 – אנה/ריינה הולכת לעולמה.
בסוף הספר, מצויה רשימה של תאריכים הקשורים בהיסטוריה הפרטית של דונה גרציה ומשפחתה, ותאריכים בהיסטוריה של מערב אירופה הכללית והיהודית החל משנת 1480 (הקמת האינקוויזיציה בקשטיליה) ועד למותה של אנה/ריינה נשיא ביתה של דונה גרציה.
אני גדלתי בבית שדיברו לאדינו (אבי ז"ל נולד באיסטנבול בשנת 1934) . כל המשפחה מצד אבי דיברה לאדינו וכשאני נולדתי זו הייתה השפה השגורה בפיהם של סבי וסבתי. כילדה אני לא זוכרת בכלל שהם דיברו עברית, לעומת זאת זכור לי , שתמיד תרגמו לסבתא וסבא את הדברים שנאמרו בעברית.
הלאדינו נולדה אצל אנוסי ספרד/פורטוגל. כמדומני וככל הידוע לי ויתקנו אותי מלמדיי, הלאדינו – ספניולית נשמרה במיוחד אצל היהודים של האימפריה העותומאנית (תורכיה). אלה הם אותם יהודים שהצליחו לשמור על שפתם כמה מאות שנים, ולכן כשקראתי את הספר הרגשתי מן קירבה אישית לסיפור.
זהו רומן היסטורי, עמוק ונדיר שהושקע בו מחקר נרחב על תקופה מאוד מעניינת של היהדות במערב אירופה. כן כן הסיפור הזה מעורר בנו שוב את ההרהורים שמאז ומתמיד היהודים היו נרדפים. גם כשהיו תקופות טובות יותר או פחות, היהודים נרדפו באשר הם.
לסיכום, הספר לא קל הוא כבד הן במשקל (723 עמודים) והן בתקופה ובנושא בו עוסק. הפונט של האותיות קצת קטן ולכן לא ניתן לקרוא בספר בצורה רציפה. יחד עם זאת אני מבינה את הבחירה של גודל האותיות... אם הפונט היה קצת יותר גדול היינו מקבלים ספר שמשתרע על 1000 עמודים.
נמנעתי מלהרחיב וניסתי עד כמה שהדבר אפשרי לצמצם ספר של 723 עמודים לסקירה מתומצת זו.
הספר מומלץ במיוחד לאוהבי ההיסטוריה ולמתעניינים בתקופה המיוחדת של המאה חמש עשרה / שש עשרה. בגלל הנושא אפשר לשלבו עם עוד ספר ותמיד לחזור אליו. ההפסקה לא תפגע בהנאת הקריאה. יחד עם זאת הסגנון והכתיבה קולחים ומרתקים. רומן ביוגרפי מיוחד שדרך המכתבים מתגלים הדמויות והמאורעות.
אני אהבתי את הספר ...זה גרם לי ללכת ולפשפש קצת בהיסטוריה ולהעיר מחדש את תאי המוח.
הגב' נעמי קרן כותבת שהשתדלה לעקוב אחר העובדות ולתאר את חייה של דונה גרציה כפי שהיו ולמרות זאת, היצירה הזו בדיונית. בשבילי היא הייתה אמיתית ופרויקט קריאה לארבעה ימי חופשת החג.
אני ממליצה בחום ויכולה לספר לכם שזו המתנה הכי יפה שקבלתי לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
לספר הזה בהחלט מגיע מקום ראוי בספריה שלי בבית ולכל אחד אחר שאוהב ספרים.
לי יניני
נ"ב: בתחילת הספר מוקדש עמוד לאילן היוחסין של בית מנדז-נשיא... לי זה מאוד עזר לפחות בהתחלה הקריאה בכדי להיכנס לכל תעבורת המכתבים.
מקריאה במקורות התברר לי שיש בטבריה מצפה דונה גרציה ובו סלע הנצחה ופרטים על פועלה. המצפה נמצא ליד הכניסה הצפונית לעיר שוויץ, לכן הוספתי לעצמי עוד מקום לטיול הבא שלי צפונה.