אחד הספרים הכי יפים שקראתי בחיי. האם חיים בתוכנו אנשי מופת? בהחלט כן. אנשים רוחניים שהקדישו את חייהם היקרים למען הזולת.
רבי אריה לוין הצדיק הירושלמי. חי בדירת חדר קטנה ודלה. אולם האור שבקע מתוכה האיר את חייהם של מאות ואלפים.
האיש שאימץ את אסירי המחתרות נגד הבריטים מתואר בביוגרפיה מחולקת לפרקים קצרים, בסגנונו היחודי של שמחה רז המוכשר.
מן הכתוב עולה אדם עניו צנוע שלם במידותיו. בניגוד גמור לחכמי אומות העולם שלרוב מתוארים כמי שלא היו מושלמים ברובד האישי (ע"ע האינטלקטואלים מאת פול ג'ונסון) הרב לוין היה שלם קודם כל בד' אמותיו שלו, ומשם יצא להאיר את העולם. הספר פופולרי מאד גם כיום. קברו של הרב לוין בשכונת סנהדריה, וביתו הקט בשכונת 'משכנות' , מהווים מוקד לקבוצות ותיירים שבאים לחזות במו עיניהם בצוואתו מחממת הלב שנחרתה על המצבה. או בבית הפצפון בו גידלו הרב ואשתו קרוב לעשרה ילדים + מקום לאורחים.
תלמידו של הרב לוין הלא הוא שמחה הולצברג 'אבי הפצועים', עליו תוכלו לקרוא בספר 'שמחה בלב'.

ספר מדהים על אדם מדהים.
כמה יפה לראות שאת שמו ומורשתו מנציחים באמצעות מפעל הזנה לתינוקות רעבים.
http://ish-tsadik.org.il/
מי יתן וירבו כמותו בישראל

ר' אריה לוין זצ"ל חי בין השנים 1969 -1885 והיה דמות ומופת, איש האלוקים שכמותו פגשנו רק בדורות קדומים.
הספר מגולל את מסכת חייו המופלאה והזכה. פניו האירו לב נדכאים,חולים,אסירים,ואפילו פושעים רוצחים ואנסים. בידו העוטפת בחום עודד ומחה דמעה, והיה פשוט גאון בחסד ובנתינה. את כולם כולם הוא אהב מעמקי ליבו הטהור, וכמובן לב מרגיש לב, והכל אהבו אותו חיבבוהו ורצו לשמח ולרצותו (אע"פ שתמיד היה שמח ומרוצה למרות התנאים בהם חי והתמודד).

הספר מחולק לפרקים כגון: תולדותיו. מידותיו. הסתפקותו במועט. עם אסירי מלכות. פשר חלומות. שלום בית וכו'. ישנם מאות סיפורים שאפשר ללמוד ולהתפעל מהם.
והנה סיפור לדוגמא:
ר' אליהו משה גנחובסקי ז"ל נסע במכוניתו לביה"ח "הדסה" המרוחקת הרבה משערי ירושלים. תוך כדי נסיעה, הבחין בר' אריה כשהוא יוצא משכונת עיר גנים ומכתת רגליו במעלה הכביש בואכה "הדסה". עצר מר גנחובסקי את מכוניתו והפציר בר' אריה שיכנס אליה. סרב הרב באומרו כי הוא מעדיף ללכת ברגל...לבסוף נעתר לבקשה אך בתנאי "שניקח עמנו בדרכנו גם את האנשים הממתינים בתחנת האוטובוס הסמוכה"...
ועוד:
מר אריה שפטל ביקר בביתו של ר' אריה והחל מעשן. ביקש מאפרה ולא נמצא בביתו של הרב. שאלו מר שפטל: אולי העישון מפריע לכבוד הרב ומוטב שאחדל לעשן? השיב לו הרב: "אדרבא, ימשיך כבודו לעשן, נהנה אנכי לראות מישהו הנהנה ממשהו..."
(נפלא! נכון?)
אני עדין באמצע הספר, אבל כבר רציתי לשתף אתכם..
מומלץ מאד!

ספר רלוונטי תמיד. מספר סיפורים מחייו של אחד האנשים המדהימים והנדירים שהיו בארצנו. מי שקורא את הסיפורים מבלי לדעת על מי ומה מדובר היה חושב שמדובר על איזה צדיק מתקופות קדומות של לפני מאות שנים..פשוט לקרוא, להתפלא, וללמוד על עצמנו. דמות לחיקוי