ביקורת ספרותית על אל תיגע בזמיר -מהדורת 2015 מאת הרפר לי
ספר טוב

---

קלאסיקה מענגת. זהו תרגום חדש ליצירה שראתה אור בשנת 1960 ויצאה לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1964. התרגום של מיכל אלפון מצויין, הספר קריא ומהנה.
לפנינו רומן התבגרות שובה לב, נקרא לאט לאט, עם הרבה תמימות וחוש הומור של ילדים מתבגרים שלומדים על בשרם שיש בעולם גם הרבה רוע, גזענות, צביעות ואלימות.
הסיפור מתרחש בשנות השלושים של המאה העשרים בעיירה בשם מייקום בארצות הברית.
הסיפור מסופר ע"י ילדה בשם סקאוט שגרה עם אביה העו"ד ואחיה ג'ם. היא איבדה את אמה בגיל צעיר. סקאוט היא ילדת תום-בוי, מבלה במשחקים עם אחיה, וחבר נוסף שעימו היא רוצה להתחתן. ביחד הם מטפסים על עצים, משתוללים ובין היתר הם עוקבים אחר אחד השכנים שמסתגר בביתו ולומדים שיש אנשים שונים.
יום אחד, תושב אפרו-אמריקני מואשם באונס של צעירה לבנה. אביהם של הילדים, עו"ד אטיקוס, מתבקש להגן עליו בבית המשפט. במהלך המשפט הילדים עדים לגזענות מצד תושבי העיירה, לאלימות, לצביעות. אביהם איש הגון וישר והוא מחנך אותם לאהבת האדם באשר הוא, ללא הבדל דת, מין וגזע, לנתינה וקבלת האחר.
הרבה כתבו על הספר המקסים הזה אז הפעם לא ארחיב. זוהי יצירת מופת שלצערי רלוונטית גם בימינו. פשוט רוצו לקרוא!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על אל תיגע בזמיר -מהדורת 2015