ביקורת ספרותית על בריג'ט ג'ונס: משוגעת על הבחור מאת הלן פילדינג
ספר טוב

---

הלן פילדינג חזרה והפעם היא לוקחת (כמעט) את כל הקופה!
לאחר שני ספרים קודמים, שאומנם היו רבי מכר, אבל אצלי לא עברו חלק בגרון (כנראה שאני מתחברת יותר לאלמנות בנות 50+ מאשר לרווקות בנות 30) הפעם הלן הצליחה לרגש אותי, אפילו עד לחלוחית בעין, ולסירוגין להצחיק אותי באמת.

בריג׳ט ג׳ונס, או בשם שהיא נותנת לעצמה בטוויטר JoneseyBJ, היא כבר בת 50 וקצת, מתאלמנת ממארק דארסי ההורס בטרם עת ומגדלת כאם חד הורית את שני ילדיה הקטנים, בילי ומייבל. בריג׳ט נעה בין העצב מהאובדן הקשה, למתח, לעייפות, אהבה לילדיה וכן לגעגוע למגע גברי ובכלל לישות גברית כלשהי בחייה שכן גם אביה נפטר. היא מרגישה אבודה בעולם שבו כולם רצים אחרי תהילה, ניתוחים פלסטיים ותוספות שיער ומנסים להראות שהם ההורים הכי טובים, משקיעים ונבונים בעולם. בעצת חברותיה וידידה ההומו היא מתחברת לטוויטר ומתחילה התכתבות עם גבר בן 30 שמהר מאד היא נשבית בקסמיו ומתחילה לכנותו צעיר-צעצוע שמתחבר גם הוא יופי לחייה, עד לגבול מסוים.

בריג׳ט מנסה בכל כוחה כאמא, כאלמנה וכאישה בודדה למצוא את הדרך שלה בעולם. היא עושה זאת בראש שקול ועם זאת חוזרת להיות בריג׳ט של גיל שלושים שמאבדת את הראש והכיוונים מהר מאד.
אם את בריג׳ט של גיל שלושים לא חיבבתי בשל האובססיות שלה, הפעם לא יכולתי שלא להתחבר ולהתאהב בה בעצמי. מצאתי את עצמי צוחקת באוטובוס בדרך לעבודה מלקרוא את מעלליה ואת השפה בה היא משתמשת.
אין לי ספק שזהו הספר הטוב מבין השלושה, לצערכם תצטרכו לעבור גם על השניים הקודמים כדי לקרוא את זה - מה שנקרא, להשאיר את הטוב לסוף.
ממליצה בהחלט!

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על בריג'ט ג'ונס: משוגעת על הבחור