הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בספטמבר, 2015
ע"י dina
ע"י dina
חאלד חוסייני הוא מומחה בכתיבה על שברון לב , על יחסים , ובדרך כלל על כאלו מהסוג הסבוך היותר. מהצד היותר קשה של החיים. ובספר הזה -הנקי מהדרמטיות שאפיינה את רודף העפיפונים ,ולטעמי -יותר אמין ויותר נוגע - מצליח לשבות את הקורא ,ולהוליך אותו בין מדינות שונות .
הוא לוקח את הסבל והכאב ,עושה מה שעושה ,ומביא אותם לדרגת אומנות.
כל הספרים שלו -שלושה במספר - מתרחשים באפגניסטן , והמלחמה השוררת שם תמיד תהיה הרקע .
יחסי אחים ,משפחות , קרע בין משפחות כמו
גם הקרע הגדול באפגניסטן השסועה והמדממת.
בקולות מן ההרים , מתחיל חוסייני לספר את סיפורן של שתי אחיות ,ואז ,בנקודה מסויימת ,מניח להן ,כמו אומר להן : "אתן תנוחו ,אני אמשיך לספר לקוראים סיפור אחר ,ואז אחזור אליכן ואשלב אתכן שוב בעלילה" . וככה לוקח אותנו חוסייני , מכיר לנו עוד דמויות שנראה לעיתים שהופיעו משום מקום .יש בספר כמה דמויות שהקצוות שלהן לא נקשרו לאף אחת מהדמויות הראשיות ,כאלו דמויות רקע מעלילות משנה ,אבל מה שמאוד בלט והפריע לי שכמו שהן צצו ,כך הן נשארו .הן אולי תרמו לעיבוי הרקע,אך לא נתנו מספיק נפח לעלילה,מה שגורם להן לקצת חוסר אמינות, וגם להרגשה שהן לגמרי מיותרות . כמו כסא שעומד באמצע החדר, שלא ממש מפריע, אבל בכל זאת אתה צריך לעשות עיקוף קטן כדי לעבור אותו .
אהבתי את העלילה המרכזית ,לדעתי מבנה הסיפור לוקה בחסר,אבל עדיין הספר קריא .
נראה לי שמיציתי את הסקרנות שלי לגבי ספריו של חוסייני.
וכתמיד בספריו של חוסני , בסיום הקריאה ,אני מרגישה בתוכי את הדחף והרצון להיות אדם טוב יותר .
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dina
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות , איזה מהשלושה הכי אהבת?
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
חוסייני יודע לכתוב. סופר מרתק.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
