ביקורת ספרותית על אחרי שהתנגשנו - כרך 2 - אחרי #2 מאת אנה טוד
בזבוז של זמן

---

הספר הזה העלה את רמות העצבים שלי לשיאים חדשים!! אני פשוט קראתי ורתחתי! במיוחד בהתחלה- אוקיי טסה, את מגלה שהיית בשביל החבר שלך לא יותר מהתערבות. מה את עושה עכשיו? לאן את הולכת כדי שהוא לא ימצא אותך?? ברור שלבית של אבא שלו. הרי אין סיכוי שהוא ימצא אותך שם טסה. אעעאא אלוהים!! זה הבית של אבא שלו!! למה לעזאזל לא הלכת לבית של זד?? וסבבה, אתם יכולים להגיד שבעצם היא כן רצתה שהרדין ימצא אותה והלכה לשם בכוונה, אז למה איך שהוא בא היא אמרה לו ללכת והתכוונה לזה? אוףף היא פשוט מטומטמת.

בכל מקרה, אפילו אם נעזוב את ההתחלה, הספר הזה הוא חזרה מדויקת על הספר הקודם (הרדין מפשל, טסה כועסת, טסה סולחת, הם שוכבים) פלוס פעם אחת או פעמיים שטסה היא זאת שמפשלת כנראה כדי להראות שגם היא מסוגלת ופלוס אמא של הרדין שצצה פתאום פלוס כתיבה מעיקה הרבה יותר מהקודם וגם יותר עמודים.

בנוסף (סליחה שאני כותבת בצורה מבולגנת קצת), הגעתי למסקנה שטסה מוקפת באנשים נחמדים מדי. לפעמים בצורה מוגזמת ולא ממש אנושית. תחשבו על זה: חוץ מהרדין ואמא שלה (ומולי, אבל היא לא דמות משמעותית במיוחד) כולם נחמדים אלה! בכולם אני מתכוונת לנואה (שלא ניתק איתה קשר אחרי שהיא בגדה בו ובכללי אכפתי כזה),טריש, סטף, זד (הוא למשל נחמד בצורה קיצונית) , קימברלי, כריסטיאן, ואין לי כח לעבור על כולם. אבל אפילו אנשים אקראיים ברחוב מתייחסים אליה בנימוס כזה. זה כאילו היא נמצאת בחממה משלה ואולי בגלל זה היא ילדותית לפעמים.

בקיצור, אם קראתם את הראשון ואתם מתלבטים אם להמשיך או לא אז אני ממליצה בחום להתרחק מהספר הזה. (רק לחשוב שאמורים לצאת עוד שניים כאלה!! זוועה)

וצום קל לכולם! (:

» ביקורות נוספות של ריצ' רצ'
» ביקורות נוספות על אחרי שהתנגשנו - כרך 2 - אחרי #2