איזה כיף שיש שבת ארוכה כל כך שאפשר בניחותא לשכב על הספה ולקרוא על עולמות רחוקים ומופלאים.
זהו קובץ סיפורים על קונאן הברברי מיועדים למבוגרים שמספרים כל מיני אפיזודות שהתרחשו בחייו של קונאן. הסיפורים אינם עוקבים ונבחרו לקובץ זה בגלל אהבתו של העורך אליהם ולא בגלל חיבור כלשהו בינהם מה שלא הפריע בכלל להנות מכל אחד מהם בנפרד. הסיפורים שנאספו הם סיפורי הרפתקאות פנטסטיים שמציגים כל מיני צדדים באישיותו של קונאן, והם כתובים במיוחד למבוגרים בצורה ברוטלית, כוחנית, מינית וחושנית ועם מלא דם וקרביים מתעופיים באוויר, כמו כאילו זה סרט זוועתון דרגה ז', אבל יש בזה משהו שמרגיש יותר אותנטי לתקופה, וזה לדעתי היה חזק הרבה יותר.
הסיפורים של קונאן הם בין הסיפורים הקדומים של עולמות הפנטזיה המודרנית ויש בהם כל כך הרבה דמיונות לכל מיני סיפורים אחרים ולדמויות אחרות שברור שיש כאן איזה מקור קדום לכל מיני עולמות פנטזיה מהדורות האחרונים, וזה היה מגניב לחזור לאחור לאחד המקורות המשפיעים על הפנטזיה שלנו היום.
אהבתי מאוד את הדמות של קונאן בסיפורים חוץ מהקטע של חוסר ההתייחסות שלו לאחרים, הוא בעצם אגואיסט נרקיססיט וזה משתקף מאוד בפועלו לאורך כל הסיפורים, וזה דווקא מוסיף אמיתות לדמותו כמו המלכים הקדומים לאורך הדורות.
בכל מקרה, לא לבעלי לב חלש, למבוגרים בלבד!
תהנו...

ספר מעורר מחשבה על המין האנושי ובכלל! הספר הזה בעיני עונה על הגדרת "מדע בדיוני טהור" יש בו את האלמנט של העתיד, עם ההתקדמות הטכנולוגית, ויש בו את השאלות על האנושות שמלוות את ספרות המד"ב לאורך הדורות, ויש בו גם תפיסות תרבותיות מתקדמות על דת, פוליטיקה, שימוש בטכנולוגיה, ועוד...
הסיפור נכתב בסוף שנות ה50' של המאה ה20' והוא מספר על תחילת שנות ה20' של המאה ה22', וזה פער די רציני ששקלי הצליח להתגבר עליו בהרבה חלקים אבל לא בכל, יש דברים שהוא פשוט לא הצליח לדמיין שישתנו, כמו שימוש בנייר כפלט ממוחשב, או שימוש בביטויים מתקופתו שקצת אבד עליהם הכלח. אבל בפער השנים יש כאן יצירה מעולה, עם ניצוץ של גאונות של לראות את החיים מאתיים שנים מאוחר יותר בציר הזמן, וזה היה פשוט תענוג לקרוא.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של אדם משנות ה50' שמוחו קופץ בזמן קדימה אל המאה ה22', והוא נאלץ להתמודד עם שאלות ומחשבות שונות, עם תרבות ותקשורת שונה, עם גאדג'טים מטורפים ובעיקר עם תפיסות עולם אחרות לחלוטין ממה שהוא היה רגיל אליהן בחייו, עד שהוא מוצא שיש אנשים שמתרפקים על הנוסטלגיה ואליהם הוא יכול קצת להתחבר. העלילה היא רבגונית ברעיונותיה, היא מלאה בכל טוב של ההתפתחות האנושית, והתיאורים של שקלי נפלאים, וזה מותח, מרגש, מהנה, מעלה תהיות ומעורר מחשבות ושומר על מתח ונגיעות הומור עד לסוף.
תהנו...

ספר מקסים ומרגש ופשוט מעולה שזכיתי להגיע עליו בתקופה האחרונה שבה אני עושה סריקה על ספרים ראשונים בסדרות שונות שמחכות לי על המדף כדי לראות אם אני רוצה לשמור אותן. אז את הסדרה הזו אני רוצה לקרוא! הספר הוא בפורמט קצת גדול ובכתב קצת גדול ויש בו גם איורים מקסימים בראשי הפרקים, וזה לכאורה מכוון אל נוער, אבל לשמחתי הסיפור אמנם מספר על נער צעיר אבל ממש ובכלל לא מכוון אל נוער בלבד, וזה הכיף שלי בתור קורא פנטזיה מבוגר שיש סופרים שמצליחים להעביר את הסיפור בצורה שמתאימה גם וגם, וזה פשוט תענוג.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם אריק רקס שהוא יתום מהוריו וגדל אצל דודתו שמנסה בכל כוחה שלא לחשוף אותו לעברו ואל העולם הקסום שממנו הוא הגיע. אבל אריק מסתבך מלא בצרות ויש לו גם סיטואציות בהם הוא נכנס כמו לאמוק ועושה דברים מוזרים ולא נעימים אבל גם עוזר בזכות זה לאחרים. אריק לא מצליח לכבוש את כוחותיו ובגלל זה גם מסתבך כל הזמן בצרות בלי קשר ליכולות שלו. עד שיום אחד הוא מגלה מעבר קסום אל מתחת לאדמה ובעזרת חברים חדשים הוא נאלץ להתמודד עם מלא אתגרים מוזרים וקסומים בעולם מוזר וקסום.
קינגסלי כותבת נהדר, היא בוראת עולם קסום, מפתיע ומרגש שמשלב המון איכויות מעולמות פנטזיה אחרים אבל גם בעל ייחודיות משלו בכל מיני תכונות של קסם וזה תענוג לקרוא ולדמיין את העולם שהיא בראה. יש כמה נקודות דמיון לספרים כמו הארי פוטר וכדומה, אבל מרגיש לי שהסדרה הזו יותר בוגרת ויותר פנטסטית ובתור אחד שפחות התחבר להארי פוטר, מצאתי כאן עומק והנאה הרבה יותר מאשר שם וזה היה כיף.
תהנו...

ואוו, אליפות של ספר ולא יאומן שהוא נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשוט מד"ב גאוני.
הספר הוא בעצם אנתולוגיה של סיפורים קצרים על ממציא גאון בשם גאלגר שברגיל שלו הוא דווקא לא כל כך מוכשר, כי הוא כל הזמן מעכב את עצמו, אבל כשהוא שותה ופתוח את התת מודע שלו לאפשרויות חדשות הוא מגלה שהוא ממציא גאון שיכול לפתור כל בעיה פרקטית שעומדת לפתחו. בכל סיפור מגיעים את גלאגר אנשים שמבקשים ממנו לעזור להם בבעיותיהם שימציא להם משהו שיפתור להם את הצורך שלהם והוא כל הזמן מסתבך עם כל מיני אנשים מפוקפקים, אנשי שיטור בין כוכביים, בעלי תאגידים מרושעים ועם רובוט נרקיסיסטי שהוא בנה בעצמו למטרה לא ברורה.
הכתיבה של קאטנר מצויינת, היא צופה הרחק אל העתיד אל מעבר לימינו, ומשוחחת עם הקוראים בביטויים מד"ביים מדהימים, וכל הכבוד לתרגום הנהדר של מוהל על העבודה וההתאמה לעברית מודרנית. הסיפור כתוב למבוגרים, הוא מספר על תעלומות שונות ומשונות כולל רצח, עם הומור שחור, צחוק על פגמים אנושיים שהם ממש לא פוליטיקלי קורקט בימינו, וכלה בשתייה ושכרות ללא הגבלה. התפאורה בספר נהדרת, עם עולם עתידני מאחורי הקלעים, ועם ביטויים מורכבים מכל מיני תחומים אנושיים ששייכים לעתיד אחר ומשונה.
ממש נהניתי מהקריאה של הספר, רק שהוא לא ממש זורם מסיפור לסיפור, כי הם לא בדיוק מחוברים האחד לשני, למרות שיש בינהם קשר כרונולוגי. יש בו קצת מהסגנון של מדריך הטרמפיסט, קצת מטרי פראצ'ט והשטויות שלו, וקצת מאנגרואידים וכבשים חשמליות, אז היה תענוג לחובב מד"ב שכמותי.
תודה לאלי וינשוף ספרים על ההוצאה ועל הפרסום של הספר המגניב הזה.
תהנו...

כשהייתי נער היה מבצע בצומת ספרים על כמה ספרי פנטזיה ב10-15 שקלים, ורכשתי בזמנו את הספר השלישי בסדרה של עולם הדיסק, ואני זוכר עד היום כמה הפתיעו אותי הדמות המטורפת של המוות בספר. ולקח לי המון שנים להשלים את הסדרה כולה בעברית, ורק עכשיו הגעתי להתחיל לקרוא אותה.
הספר הראשון ביקום של עולם הדיסק מציג בתחילתו את היסודות עליהם מושתת העולם - תרתי משמע - גם יסודות הקסם והמשילות, אבל גם את המבנה הפיסי של היקום ובמיוחד את הדמות של אטואן הצב הגדול שעל גבו עומדים ארבעה פילים שמסמנים את ארבע קוחות השמים ועל גביהם מונח דיסק העולם עם חוקיות משלו. פשוט מטורף ומטורלל על כל הראש!!!
הסיפור עוקב אחרי כמה דמויות במקביל, כשאחת מהן הוא קוסם שבעצם לא סיים את הכשרתו כקוסם, אבל לחש קסם יחיד ומיוחד במינו נשאב אל תוך מוחו בלי ידיעתו, ועל כן הוא מוגדר כקוסם החזק והמסוכן ביותר בעולם (למרות שהוא בעצם לא יודע בכלל לעשות קסמים) והוא הופך להיות מלווה תיירים באיזו עיר קטנה, עד שיום אחד הוא פוגש בתייר עשיר ביותר מממלכה עשירה והוא נמשך אל הכסף שלו ומלווה אותו לכל מקום בסיורו בעולם הדיסק ובהרפתקאותיהם המגניבות עם מתגלגלים לכל מיני דברים מוזרים ביותר בעולם עצמו.
הספר נכתב בצורה מטורפת על ידי סר טרי פראצ'ט שכותב כמו פסיכי, אבל אחרי שמתרגלים לצורה הזו של הכתיבה (לא שבאמת אפשר להתרגל אליה) אפשר למצוא איזהו זיק של היגיון בתוך הכאוס המילתי.
בקיצור, למשוגעי דבר... ואני כמובן ממשיך לספר הבא...
תהנו...

אחד מספרי המד"ב המיוחדים שקראתי, הוא מיוחד בכך שהוא מספר על העתיד הכל כך רחוק שפשוט מדהים איך קלארק לוקח את הקורא קדימה בזמן ומייצר משהו כל כך מורכב ושלם. הסיפור עוקב אחר אדם צעיר שהחיים (1000 שנים) עוד לפניו, והוא חי בעיר היחידה שקיימת בעולם, והיא מושלמת ומספקת את כל הצרכים של האנושות. אבל משהו מפריע לאלווין, הוא לא יודע בדיוק מה והוא יוצא לחקור את זה, וגם את עצמו תוך כדי מסע התבגרות. הבעיה היא שהאנושות כבר מיליארדים של שנים לא השתנתה, אז מה פתאום אלווין ככה?
קלארק כותב מדהים, הוא מתאר את האנושות כמה מיליארדי שנים קדימה בזמן אחרי שכל הדברים שספרי המד"ב האחרים כבר דמיינו להם שהתרחשו והאנושות נמצאת במצב של התנוונות שוב, הסיפור נמצא בנקודת זמן כל כך רחוקה שקלארק בגדלותו ובכתיבה המדהימה שלו, נוגע בכל מיני נקודות שבכלל אין דרך לדמיין אותן והוא עושה את זה מדהים. התיאורים של קלארק נפלאים, גם תיאורי הרגש, וגם תיאורי הנופים והיצורים והעולמות, פשוט נפלא ומעורר מחשבות על החיים והיקום וכל השאר.
יש בספר הזה סצנות מטורפות ובלתי נשכחות, ודמויות מדהימות כל כך שהלוואי שהייתי יכול להכיר בעצמי ולראות את העתיד הזה במו עיני. זה היה מדהים אם מישהו כמו לוק בסון היה לוקח את זה והופך את זה לסרט אפי מד"בי משובח.
תהנו...

ואוו, ואוו, ועוד פעם ואוו, סיום מדהים לטרילוגיה נפלאה, על הילד שוליית הקוסם שמתבגר והופך להיות המאזין של היער הקסום על כל יצוריו ומשתמש בכוחו של היער כדי לנסות להציל את כל החיים בו. זו אמנם טרילוגיה אבל היא לא חוטאת בסימפטום הספר השני שהוא פחות טוב מהראשון, אלא להיפך, הסיפור רק מתגבר והופך להיות הרבה יותר מורכב מורבד ומלא כל טוב עולמות הפנטזיה. אני חושב שזה במיוחד בגלל שאין באמת הפסקה בין הראשון לשני ובין השני לשלישי, הם נכתבו ביחידה אחת ורק פוצלו לשלושה ספרים, וזה הפך את החיבורים ביניהם למושלמים.
בלקווד עושה כאן משהו נפלא, היא לוקחת אלמנטים מכל מיני עולמות ומחברת אותם בכתיבת אומנית מופלאה עם המון חיבורים והקשרים לעולמות הפנטזיה הכי טובים כמו טולקין, רומח, פייסט ועוד, וזה הופך את הקריאה המדהימה הזו למופלאה ברמות של "לא רוצה להניח את הספר מהיד", ועוד לחשוב שהוא התחיל בתור ספר נוער בשבילי שסתם "חיכה לי על המדף". איזה תענוג!!!
קצת קשה לכתוב על ספר שלישי בסדרה בלי לעשות ספויילרים ולכן רק אומר שהסיפור הופך להיות הרבה יותר בוגר לאורך הספרים, וביחד עם התבגרותו של ג'ינקס והסובבים אותו, הוא גם מקבל יותר כוח, גם מתלבט בדברים בוגרים יותר, וגם נכנסים לעולם שלו אלנטים של עולם המבוגרים (כמו אהבה, רצח, קנאה, תחרות, תככים, פוליטיקה ועוד) ועם הספר הראשון היה מותאם לנוער צעיר, הספר השלישי הוא לגמרי בוגר ולא מתאים לנוער צעיר יותר.
ועוד נקודה אחרונה, היא הסגירה של הסיפור שנעשת במלאכת מחשבת מופלאה.
תהנו...

הספר השני והמעולה של ג'ינקס ממשיך את הסיפור מהנקודה בה הספר הראשון מסיים וזה מרגיש כאילו פשוט הופכים דף להמשך. הסדרה הזו עמדה לי על המדף כבר כמה שנים ורק לאחרונה הגעתי אליה בתוך הסדר שאני מנסה לעשות אצלי בספרים. אני קורא את הספר הראשון מסדרה ובודק אם הוא מתאים לי לקריאה, ואז בוחר אם לשמור את הסדרה אצלי להמשך קריאה או לא. והספר ג'ינקס היה כל כך טוב שאני ממשיך ישר את הטרילוגיה וזה פשוט תענוג.
הסיפור ממשיך עם חייו של ג'ינקס שהוא נער צעיר שננטש ביער והפך להיות שוליה של קודם בעל כורחו, ובספר השני גדל וכבר התנסה בקסמים וכבר אסף אליו כל מיני יכולות שהתפתחו אצלו לאורך התקופה בה שהה במחיצת הקוסם סיימון. הסיפור עובר בין ממלכות שונות, יש בו תיאורים נפלאים והדמויות שלו ממשיכות לקבל רבדים נוספים, וזה פשוט תענוג של קריאה. בלקווד כותבת נהדר והתרגום גם הוא נקרא נהדר, והקריאה ממש עפה ומביאה איתה המון הפתעות. אני אוהב את עולם הקסם שבלקווד בנתה וממש התחברתי לדמות של ג'ינקס והתרגשתי עם הטלטלות שהוא עובר בחייו. בתור מבוגר אני פחות מתחבר לספרים שהגיבור שבהם הוא ילד או נער ולסגנון הכתיבה שמלווה בדרך כלל ספרים מעין אלו, אבל הפעם הרגשתי אחרת, גם כי הכתיבה יותר בוגרת ואפלה וגם בגלל שהדמויות חיות ביער קסום ואפל, אז הן בוגרות הרבה יותר.
בקיצור, אני ממשיך מיד לספר השלישי...
תהנו...

ואוו, ספר של יום אחד זה נדיר אצלי, אבל קודם זה ספר נוער אז פחות בעיה (כי הכתב גדול יותר ופחות דפים) אבל בעיקר ואוו ענקי לסיפור הסוחף המלא כל טוב עולמות הפנטזיה והכתיבה הלא נמוכה כדי שתתאים לקהל צעיר אלא כתיבה ברמה טובה עם דמויות מלאות, עם קסם טוב וגם קצת אפל, ובעיקר עם עולם מיוחד ותיאורים מעולים.
בלקווד עושה את זה ממש יפה, קודם כל היא כותבת נהדר, אבל דבר שני היא מספרת סיפור שהדמות הראשית אמנם נער צעיר, אבל הוא פוגש את עולם המבוגרים בצורה בוגרת וזה ממש מעניין לקרוא. התיאורים של בלקווד בספר נפלאים, יש בו קסמים מיוחדים שלא קראתי במקומות אחרים, ויש בו דמוית עם קריצה לספרות קלאסית אחרת, אבל לא באמת וזה הרבה יותר מגניב לחשוב שאתה יודע מה מתרחש אבל בעצם לא ממש להבין מה קורה עד שלפתע זה מתגלה.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של ג'ינקס שהוא ילד בתחילתו, והוא מוצא את עצמו עמוק בתוך היער המכושף ופוגש מכשף שלא ברור אם הוא טוב או רע, והופך בעל כורחו לעוזר של המכשף. לאורך מסע ההתבגרות שלו הוא לומד המון על כשפים, על חברויות, על עולם המבוגרים, על תככים ומזימות, על קללות ועל יצורי יער כאלו ואחרים, וכל אלו יוצרים דמות מלאה והרבה יותר עמוקה ממה שחשבתי שאולי יהיה בהתחלה.
איזה כיף שנתתי לספר הזה צ'אנס כי ג'ינקס הוא פשוט מעולה.
תהנו...