סיפור מרגש המתבסס על סיפור חייהם של חסן וחממה ומסופר על ידי נכדתם, הסופרת שרית גרדוול.
זהו סיפור אהבה שהחל בתימן. חממה נישאת לבן דודה חסן, כשהם עדיין נערים.
חסן, בהיותו בן ארבע עשרה, נהג ללוות קבוצות יהודים לעדן, בדרכם לארץ ישראל.
עזיבת היהודים את תימן הייתה אסורה והם נאלצו לעשות זאת ב"גניבת הגבול".
גם חסן וחממה ובני משפחה נוספים וחברים, ברחו לעדן ומשם בספינה לארץ ישראל.
אחרי שיט של שמונה ימים, הם הגיעו ארצה בשנת 1942.
עם רדתם מן הספינה במחנה מעבר בעתלית, הם עברו חיטוי די די טי וקיבלו מספר זריקות.
לאחר השהייה בעתלית, הם הועברו למגורים בפרדס חנה.
הסיפור מלמד על חיי היהודים בתימן, על חבלי הקליטה בארץ, על ההתאקלמות ובניית המשפחה לדורותיה...
מומלץ בחום.

הספר מתחיל אי שם בת’לת שבתימן ונגמר בבכי.

אי שם בתימן, חממה היא ביתם של דוד ואהובה אחות של רבקה, שרה וסעדיה הגדולים ממנה וגם של קדיה הקטנה. הוריו של חסן בן דודה נפטרו ואביה דוד מביא את חסן לחיות ביחד עימם. זו הפעם הראשוונה שחממה פוגשת את חסן וכאן גם תחילת הסיפור. חממה וחסן גודלים יחד כמו אחים. חסן בעל ידי הזהב תורם ככל יכולתו לרווחת המשפחה קשת היום. החיים לצד המוסלמים קשים, אבל יש גם סיפורים יפים המתארים איך השכנים המוסלמים מגינים על השכנים היהודים מפני החיילים. סיפורים של שכנות טובה ומעבר. המרחקים בתימן עצומים בהתחשב בתקופה ובהתחשב בצורת הניידות שהיא הליכה ברגל ממקום למקום. הסכנות אורבות לכולם, אבל ליהודיום יותר מאחרים. את הילדים משדכים בגיל מוקדם, כי תוחלת החיים קצרה וילדים יהודים יתומים נחשבים כאילו אין מי שיאג להם במיוחד הבנות.

חלומו של חסן הוא לעלות לארץ ישראל. החלום הזה מלווה אותו בגלל הסיפורים של אמו המנוחה שתארה את ארץ ישראל כארץ זבת חלב ודבש, אבל הוא מחליט שהוא לא עולה לארץ לפני שהוא מוצא שידוך. למרות העוני ולמרות שהיהודים כולם הורשו לעסוק אך רק בעבודות מסויימות שנחשבות בזויות בעיני המוסלמים עדיין גם בין היהודים היו עבודות שנחשבו בזויות או פשוטות יותר מעיסוקים אחרים וחסן מתקשה למצוא שידוך. מהצד השני חממה, שהגיע זמנה בררנית מאד. ברגע שרצו לשדך אותה לאחר מות אמה, היא ברחה מבית אביה ועברה לגור אצל אחותה רבקה וגיסה שמואל שם מתגורר גם חסן מזה מס’ שנים כדי למצוא את פרנסתו. כך נפגשים השניים שוב ומתנהלים זה לצד זה עד שמסתבר שהם השידוך המתאים ביותר זה לזו והאהבה פורחת.

לאחר קשיים ותלאות ב – 1942 הם מצליחים לגנוב את הגבול ולהגיע לארץ ישראל. חלב ודבש לא ממתינים להם כאן. הם מגיעים למחנה המעצר בעתלית ואחר כך למעברה. אנשי עבודה, חלוצים שהגיעו לארץ הרבה לפני מרבד הקסמים, עבדו קשה בפרדסים ובקטיף, בנו את ביתם בפרדס חנה ונלחמו כדי שתהיה להם ארץ ומדינה וכל זה שזור בתוך סיפור אהבה שנמשך אם אני לא טועה קרוב ל – 70 שנה. אהבה יפה כזו מהאגדות כמעט, לא רק בין בני זוג אלא אהבת אב ואם, אהבת אחים, אהבת העם ואהבת הארץ.

את תולדותיה של המשפחה מגישה לנו שרית גרדוול נכדתם של חממה וחסן ע”פ סיפורים אותם היא מקליטה שבוע אחר שבוע, כאשר חסן כבר מבוגר מאד וחולה מאד. לקראת הסוף יש גם ביקורת לא בדיוק מרומזת, אבל גם לא משתלטת על הסיפור היפה הזה. עיקרה של הביקורת שהנכדים של האנשים שהקימו את המדינה נלחמו ואיבדו את יקיריהם עבורה נאלצים למצוא היום את פרנסתם בחו”ל.

אני אוהבת ספרים שהסיפורים בהם מלפני קום המדינה, דרך הקמתה ומעבר. אהבתי מאד את הספר הזה והזלתי גם כמה דמעות עבורו במקום העצוב במיוחד. אני מזמינה אתכם לקרוא אותו.

סקירות נוספות בבלוג שלי: http://saloona.co.il/sigaliot/

תקציר הספר, פרק ראשון, כתבות וראיונות ניתן למצוא באתר הספר:
http://saritgradwohl.com/


תקציר הספר
כשחייו של חסן דועכים לנגד עיניה, מגוללת חממה את סיפור חייהם באוזני נכדתה. ספרי תמה תמימה הוא סיפור אהבה בן 77 שנה המתחיל בכפר קטן בתימן. כשחממה פוגשת לראשונה את בן דודה היא לא מדמיינת לרגע מה טומן עתידם המשותף. חסן מדביק את חממה בחלומו לעלות לארץ ישראל, והיא יוצאת למסע מרתק בו היא מכירה את חברתה הטובה, מסכנת את חייה ומגלה את אהבתה לחסן.
הזוג הצעיר וחבריהם גונבים את הגבול לעדן ועולים על ספינה אל הארץ המובטחת, המתגלה כמחנה מעבר עתלית. אך גם כשהם זוכים להתיישב ביישוב צעיר בשם פרדס חנה, המנוחה והנחלה עדיין אינה מנת חלקם. יחד עם הקמת משפחתם והתמודדות עם קשיי ההורות הם נאבקים בבריטים, בצנע ולעתים אחד בשנייה.

בעוד הספר מתאר את קורותיה של משפחה אחת, הוא מתעתד לחשוף ולתאר פיסה מעולמם של עולי תימן, על מגוון הריחות והצבעים, האמונות וסגנון החיים היחודיים להם. עולמם העתיק ‐ בתי הכפר העשויים בוץ וצואת פרות, הבאר של רבי שלום שבזי שבו המים אינם נגמרים לעולם, החיים תחת שלטון האימאם וטקסי הנישואין בגיל צעיר ‐ מקבל תפנית משמעותית עם הגעתם לארץ ישראל.
ההתמודדות עם הציונות החילונית על כל חלקיה מאתגרת את העולים אך לעולם אינה שוברת את נאמנותם התמימה.

שרית גרדוול, ילידת פרדס חנה, מתארת באהבה רבה את סיפור חייהם של חממה וחסן ומשלבת את סיפורם האישי של סביה, ההיסטוריה של יהודי תימן וארץ ישראל עם יד הדמיון הטובה.

ספר מצויין! מסמך הסטורי תרבותי, בדיוק כך תארו בפניי הוריי את חייהם. כתיבה יפה וקולחת. מומלץ ביותר.