קללות במתנה
בעיר סמוכה לטוקיו חי סמוראי זקן, שעסק בערוב ימיו בהוראת הזן - בודהיזם.למרות גילו, כך סיפרו השמועות, היה מסוגל להביס כל יריב.
יום אחד הופיע במקום סמוראי צעיר שהיה ידוע בזריזותו ובהתקפותיו שלוחות הרסן. הצעיר, שלא הפסיד בקרב מימיו, חלם להביס את הסמוראי האגדי ולקנות לעצמו מוניטין.
זימן הסמוראי הצעיר את הזקן לקרב, והלז נענה למרות שחלפו שנים ארוכות מאז נלחם לאחרונה, ולמרות מחאות תלמידיו שחששו לגורלו. ביום הקרב התאספו המונים בכיכר העיר.
החל הצעיר להתגרות בזקן: קילל אותו בגסות, ירק בפניו, השפיל ובעט לעברו.
והזקן - לא זע.
המשיך הצעיר לצעוק ולגדף בפראות, ועשה הכל על-מנת להוציא את הזקן משלוותו. אך פניו של המורה נותרו חתומים. לקראת ערב התעייף הצעיר מניסיונותיו, והסתלק מן המקום.
"כיצד יכולת לסבול השפלה שכזאת? מדוע לא ניסית להתגונן?" שאלו התלמידים המאוכזבים את הזקן.
והוא השיב:
"אם מישהו בא אליך ובידו מתנה, ומסרב אתה לקבלה, למי שייכת המתנה?"
ספר מעורר השראה , מלא בתובנות.
כמה פעמים יצא לכם לקרוא סיפור ולמצוא את עצמכם באותה סיטואציה מסופרת ? אפילו לא סיפור, זה יכול להיות משפט או אפילו מילה.
בחרתי דווקא במשל הזה כי בגללו הספר הזה אצלי עכשיו, מצאתי את עצמי בסיטואציה דומה לפני כחודש, נהגתי כמוהו, וכשקראתי נדהמתי, זה לא שהייתי צריכה אישור לאיך שהתנהגתי, אם זה היה בסדר, אם יצאתי "פראיירית" או "גדולה מהחיים". הנקודה היא שכולנו בני אדם, והמילה הכתובה, נכתבת בידי בן אדם עם רגשות, מחשבות, חוויות - לפעמים נדמה שהבדיון והדמיון אמיתיים יותר מן המציאות. לא תמיד שתיקה שווה זהב, יש מה שנקרא אסרטיביות, ואם מישהו עושה משהו לא בסדר צריך להעמיד אותו במקום, אז איך ידעתי שאני צריכה לשתוק ? במקרה המסויים הזה שנתקלתי בו בחיים ? עשיתי את זה. וכשקראתי את המשל הזה, הבנתי שיש דברים, אולי שאי אפשר להסביר אותם. אנחנו מוצאים את עצמנו בכל מני סיטואציות הזויות בחיים, ולא תמיד יודעים איך להתנהג, פה אני חושבת, לא נתתי לכעס , הרגש הזה לשלוט בי, אני לא הייתי העבד שלו, הוא היה העבד שלי. ניצחון קטן בשבילי.
וכל זה ממשל אחד קטן שלקוח מהספר המבריק הזה. אני ממליצה עליו כעל ספר מתנה. מאמינה שכל אחד ימצא את עצמו במשל אחד לפחות, והמשמעות והחשיבות של זה, אי אפשר לשים על זה מחיר. וזאת המתנה האמיתית.
