ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 במאי, 2015
ע"י st
ע"י st
התחלתי לקרוא את הספר על פי המלצה חמה של חברה ולא הצטערתי. המספר, הכותב בגוף ראשון, מתאר פגישותיו עם מכרים וותיקים וחדשים ואת השתלשלות הארועים (לדבריו מונח שאינו מתאים) איתם. לכאורה יומיומיים אך צל מסוים מרחף מעליהם. הסיפור בנוי כפסיפס: מתחיל בהווה, מרמז על העבר, ובהמשך נע בין עבר קרוב לבין עבר רחוק והווה. תיאור המקומות מפורט כל כך עד שהקורא ממש מרגיש שהוא מהלך באותו רחוב ופונה בדיוק בפניה המוזכרת. ותיאור הדמויות מפורט גם הוא עד שניתן לציירם ממש. מבלי לחשוף את נפתולי העלילה, הכיוון שבו מתגלגל הסיפור לא הפתיע אותי. התחושה ששום דבר לא מקרי "באוויר" כל הזמן. חבל שהמספר לא מצליח לראות זאת...
מה שכן הפריע לי במהלך הקריאה היו משפטים מסוימים בתרגום (ע"י אביטל ענבר). ביטויים כמו: "..והניחה אותו בחיישנות בפאתי דוכן התצוגה.." או ".. רווח לי להימצא מתחת למקמרותיה של כיכר מאסנה" או "..היתה טבועה בו מעין עניגות של קבלת הדין" - אלה לא ביטויים שגורים ונראים לי מתחכמים. כאילו המתרגם בחר בהטיות מדומיינות למילים מוכרות. אך אפשר שגם בשפת המקור (צרפתיית) השתמש הסופר בקישוטים שכאלה ואין לי להאשים את המתרגם.
כנראה שהספר הבא יהיה גם הוא של פטריק מודיאנו. סקרנית לראות איך יספר סיפור אחר.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ענבר יכול בהחלט להטריף את הדעת עם העיטורים שהוא מוסיף לתרגומיו. לא שמע על פשטות הבחור.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
