ביקורת ספרותית על הערים הסמויות מעין מאת איטאלו קאלווינו
ספר טוב

---

"יש אומרים שכך מתאשרת ההנחה שכל אדם נושא במוחו עיר העשויה רק מהבדלים, עיר בלי דמויות ובלי צורה, והערים המסוימות ממלאות אותה תוכן".
ספר שהוא שיר הלל ליצירת המופת הגדולה ביותר של האנושות - העיר, ואיתה גם לחברה האנושית עצמה ולמגוון אפשרויות החיבור וההרכבה שהיא מאפשרת.
הספר מורכב מכחמישים קטעים קצרים באורכם, כל אחד מוקדש לעיר דמיונית אחרת, ומכיל תיאור מפיו הבדיוני של מרקו פולו. מטרת כל מכתם שכזה הוא להעביר מסר שונה בנוגע לחברה ולעיר בכלל. הפואטיקה של הכתיבה הפרוזאית הזאת, יחד עם הרעיונות המרתקים העולים מתוך הקריאה, מפצים על היעדר עלילה כלשהי. מה גם שישנה עלילה, היא פשוט פחות ליניארית מהמקובל.
מרקו פולו יכול לתאר את כל ערי אסיה והמזרח ועדיין להמשיך ולדבר רק על עיר אחת ויחידה, על עיר-האם שלו. במקרה שלנו מדובר בוונציה, אך כל אדם שמנהל מערכת יחסים רומנטית עם עיר (רובנו בשלב כזה או אחר בחיינו), ישכיל להבין זאת: אתה רואה בערים אחרות את פניה של העיר שלך, אתה משווה ערים אחרות ומודד כל דבר בהן בקנה המידה שלה; ועיר היא יותר ממכלול בתיה, אלא הרכבה החברתי. וזו מסקנתו העיקרית של הספר הזה: אנחנו יוצרים במבט שלנו את העולם שלנו.

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על הערים הסמויות מעין