חברה שלי שכנעה אותי לקרוא את הספר הזה. היא אמרה שיש בו גם עלילה. אז יום אחד כשנפגשנו ובילינו ביחד, הבאתי לה את "תחרה וצבע" שמאוד אהבתי יחסית לספר אירוטי ואני לקחתי את הספר הזה. עד עכשיו אני לא מאמינה שזה קרה. מה חשבתי לעצמי? נזכרתי שנתתי לזה הזדמנות רק כי החברה אמרה שיש בו גם עלילה ואכן, יש עלילה וזה לא רק מין סוער. בהתחלה הייתי בהלם מהתרגום המפגר, ניסיתי להתעלם והאמת שזה התחיל דווקא מאוד נחמד, המשיך לכיוון נחמד גם כן, ואז הגענו לקטעים המסעירים והמזעזעים. אני עד עכשיו בהלם ממה שקראתי. זה היה פשוט.. מחליא. רציתי להקיא ואני לא מגזימה. רציתי להפסיק ואכן הפסקתי לאיזה כמה דקות, הייתי חייבת להתעשת וחזרתי לקרוא שוב.
האפלה של כריסטיאן לא נורמלית. אין ספק שהעבר שלו אפל יותר מההווה, אבל האם אני מוכנה לגלות את הסודות שלו ולקחת סיכונים שקשורים בזעזוע מיני? אני לא בטוחה שאני מסוגלת. לגבי אנסטסיה, היא פשוט בחורה חסרת עמוד שדרה. על פניו נראה שהיא לא נותנת את עצמה לאף אחד, ואז מגיע גריי והיא ישר נותנת לו לנשק אותה במעלית, שזה אגב היה ממש מדליק, ונכנסת אליו לבית ול"חדר המשחקים" ועדיין נשארת תמימה וילדותית.
הספר מלא בשטחיות ובתועבה והזדעזעתי כל פעם מחדש. אני לא מאמינה שהספר הזה כל כך הצליח. אני גם לא מאמינה שנשים באמת אהבו את זה. רמה נמוכה ואני אפילו לא מדברת על התרגום. אם אני הייתי המו"ל הייתי מפטרת את המתרגמת ואת העורך/ת במקום.
חמישים גוונים של אפור וזה בעצם או שחור או לבן - או שתאהבו או שלא.
אני מחליטה להשאיר אותו אפור. רק כי אני לא יודעת איך לעכל אותו בכלל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
