ביקורת ספרותית על בריחה מאת אליס מונרו
ספר מעולה

---

אני מניח שלולא שמעתי שהסופרת זכתה בפרס נובל מעולם לא הייתי בכלל מתחיל לקרוא את הספר הזה. אבל כמובן שפרס נובל הוא לא דבר של מה בכך...
מונרו היא עבורי הסופרת של הנשים הקטנות בעיירות הקטנות...
"בריחה" (לקוח משמו של הסיפור הראשון בספר) הוא ספר של שמונה סיפורים קצרים. ניתן גם לקרוא להם סיפורים "קצרים-ארוכים" (למשל בהשוואה לסיפורים הקצרים של או הנרי או מופאסאן...) הם כולם סיפורים שעוסקים בנשים ובחייהן בעיירות קטנות במערב קנדה. המיוחד בהם הוא שמונרו לוקחת מעין "גושי חיים" ומספרת לנו פרטי-פרטים על חייהן של אותן נשים. בדרך-כלל היא עושה זאת ע"י "הקול הדובר היודע כל" שמספר לנו את מחשבותיה הכמוסות ביותר של אותה האישה... אין כאן שום מאורעות דרמתיים או "מבריקים" במיוחד: למשל, אישה שמחליטה לבקר גבר בעיירה אחרת ונוסעת אליו ברכבת ואיכשהו קורה שהיא לבסוף נשארת איתו... נעשים כאן דברים בנאליים למדי: ואם קורים דברים ושינויים אמיתיים הם קורים (כמו בחיים) לאחר תקופות של שנים... ועם זאת יש כאן חדירה אמיתית לעומק הדברים. יש לנו הרגשה פתאומית שאנו מכירים היטב את אותה הדמות... אנו כבר יודעים בדיוק כביכול מה היא תעשה אלא ש"המציאות" טופחת על פנינו ובסופו של דבר הכל משתנה... מה שפחות אהבתי כאן הייתה ההרגשה שלי (שאולי היא מוטעית) שכמעט בכל סיפור ניסתה מונרו להתחיל ספר בסדר גודל של רומן ואיכשהו הפכה אותו לבסוף ל"סיפור קצר"... יש סיפורים שונים לכאורה שעומדים גם בזכות עצמם שבהם הדמויות נשארות אותן הדמויות מהסיפור הקודם... לא כל הסיפורים שווים ברמתם אבל אני מוכרח לומר שחלק ממש נהדרים! ואני לגמרי מבין את שיקולי השופטים שהעניקו את פרס נובל לספרות לאליס מונרו...
בקיצור: כדאי מאוד לקרוא! גם התרגום הוא משובח! ומכיוון שזה הספר הראשון שאני קורא של סופרת זו אשמח לקרוא גם ספרים נוספים שלה! (ויצאו כמה מהם גם בעברית...)

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על בריחה