ביקורת ספרותית על ספר התה - עופר איילים # מאת קאקוזו אוקאקורה
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 בספטמבר, 2014
ע"י


הכניסה לחדר המיחד הזה נמוכה נמוכה היא מקומת-אדם, ומחייבת את הנכנס לכפוף את ראשו בכניסה, להזכיר את מיקומו של הפרט בעולמנו, ענווה. הצלילים ברקע הנשמעים הם צלילי רתיחת המים בקומקום, שבקרקעיתו פיסות הברזל שסודרו כך שישמיעו נעימה הנשמעת כקולו של הים, האור בחדר עמום והכל מתון בצבעיו.
לכך משמעות רבה.
ספר התה הוא אחד הספרים הידועים בתורת הזן והמובנים יותר הזן רואה בגוף רק מחסה זמני לנפש, לכן חדר התה בנוי מחומרים שמטבעם זמניים. החדר ריק לעיתים יש בו מעט חפצים שמוסיפים משמעות לחוסר הקביעות שבחיינו. החדר בנוי כך שמרחיק מכל רמזים לקביעות.

פשטותו ונקיונו של החדר הופכים אותו למקלט מן העולם החיצוני, מקום להגות ולמחשבה. להבנה שהכל חולף ולכן זכור בן אדם את מקומך ביקום והצנע לכת. מימדיו של הספר קטנים יחסית. אך הוא מועט המכיל מרובה. ההוכחה לכך הדורות הרבים מאז נכתב לא פגמו במשמעויות ובממסרים שבו. הזן אינו יכול להיקרא פילוסופיה. פילוסופיה מקורה ביוון ומשקפת תרבות מערבית. הזן קשה להגדרה. במושגים שלנו הכינוי הקרוב ביותר הוא אולי חוכמה מעשית. לכן איני מעז לכתוב שהספר השפיע עלי וברגע שסיימתי לקרוא אותו גיליתי את האור.
לא כך קראתי הבנתי שישנם בעולמנו דברים רבים ומפליאים שלעולם לא אבין, שלעולם לא אוכל להפנים.
הוא אינו פילוסופיה ואינו מדע כפי שלדעתי בטעות נכתב בדף האחורי כדי שהקורא המערבי יבין במה מדובר, הוא אחר.
כפי שתורת המזרח מאד קשה להבנה במונחים מערביים. לכן מעטים כל כך אלו שהתחנכו חינוך מערבי ומסוגלים באמת לחדור ולהבין את מוחם של אלו שהתחנכו על פי תורת המזרח.
לא יעזרו ספרים. לא מאמרים אולי חיים במשך תקופה ממושכת בינם עושים משהו. איני יכול להעיד על כך כי לא רק שלא חייתי בינם , לא זכיתי אפילו לבקר במדינות האלו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
טופי (לפני 11 שנים)
יותר מכל מזכירה לי הביקורת את שוגון בו מתואר טקס צה נו יו, הוא טקס התה. כחלק מהעלילה. אחד התאורים היפים בספר שכולו יפן



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ