ביקורת ספרותית על מבוטל מאת
ספר מעולה

---

'אינאיס' מאת ורגיליוס ממשיך עבורי רצף קריאה בת מעל חצי שנה, של שירה אפית עתיקה. זה התחיל באיליאדה של הומרוס המספרת על מלחמת טרויה בתרגומו של אריה סתיו, המשיך באודיסאה, גם כן של הומרוס, בתרגומו של טשרניחובסקי המספרת על המשך קורותיו של אחד הגיבורים המרכזיים באיליאדה, ועכשיו סיימתי את אינאיס של ורגיליוס בתרגומו של שלמה דיקמן ומתארת את קורות אינאיס, שגם הוא אחד מגיבורי האיליאדה רק מהצד הטרויאני, אשר שורד את חורבן העיר, ומזרעו בסופו של דבר קמה רומא.
הומרוס היה יווני ואילו ורגיליוס רומאי. השירה האדירה של אינאיס הפכה לאופוס הלאומי של רומא אשר מפאר את הגזע הלטיני ממנו הם נוצרו (מיזוג בין שארית פליטה טרויאנית ואיטלקים שהיו העמי האזור). אינאיס עצמו הוא בן של אלה(ונוס) והוא גם בן תמותה שהופך בסופו של דבר להיות אל.
המעבר ליצירה רומית היה מעט מוזר מכמה סיבות. הראשונה היא שמות האלים שהשתנו ( זאוס הפך ליופיטר, הרה ליונו, איריס לדיאנה, פוסידון לנפטון, אפרודיטה לונוס, דיוניסוס לבכחוס והרשימה עוד ארוכה...) יאמר לזכותו של שלמה דיקמן שבסוף הספר יש מפתח שמות וביעורים מאוד מפורט שעוזר להבנת הטקסט. הסיבה השנייה היא באיזכור דמויות היסטוריות מאימפרית רומי שללא הידע לגבי עברן משהו אובד במהלך הקריאה. והסיבה השלישית היא חוסר היכולת שלי להבדיל בסיגנון כתיבה שונה בין הומרוס לורגיליוס. כל הספרים היו עבורי כרצף אחד אם כי התרגומים היו שונים מאוד
נהנתי מכל התרגומים ועם זאת הטוב מכולם היה של טשרניחובסקי. עילוי ועושר שפה שפשוט לא מוצאים כיום. הוא גם התרגום שהצריך יותר מאמץ בתחילה להתרגל אליו.
אני לוקח הפסקה עכשיו מהשירה האפית. אין לי ספק שאחזור אליה בקרוב. בנתיים לקחתי לעצמי משהו קצת יותר מודרני מהאסקפיזם שבחרתי לעצמי בחצי שנה האחרונה.

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על מבוטל