סיפור חמדמד, קניתי אותו היום וגמרתי אותו היום בגלל היותו קצר (בהחלט, אני קונית ספרים לילדים קטנים ממני וגדולים ממני). עינת היא ילדה רגילה בוא נגיד "לא מקובלת" (על זה ועל חוסר המילים הגבוהות הורדתי נקודה. קשה לי להתחבר לעובדה הזו.). שיום אחד שחר, חברתה נעלמת. היא קושרת קשרים עם גלי, אלון ויסמין. מלכת הכיתה.


ספר רגיל, בסדר בוא נגיד.

ספר מרגש, כואב ללב ומתאר באופן מושלם את החוויות של אביה.
קשה לי לספר על הסיפור, ולפרט כמו שאני עושה בדרך כלל כי הוא מאוד מאוד עצוב. לא פעם דמעתי בחלק מהקטעים.
בכיתה ג', הכנתי המלצה על הספר לספר הזה.
בעיקרון אין לי מה לספר.
ספר יפה מאוד, ואני ממליצה לבנים ולבנות מגיל 10+

"עם אתה לא יכול לעוף- תרוץ. עם אתה לא יכול לרוץ-תלך. עם אתה לא יכול ללכת-תזחל. העיקר תמשיך להתקדם קדימה"
[מרטין לותר קינג]


בוודאי רובכם תוהים מדוע שמתי ציטוט זה בביקורת לספר "עד הבת מצווה זה יעבור". בוודאי רובכם תוהים מדוע אני עושה הקדמה שכזו, רובכם תוהים בכלל על כך דבר שבעולם. חושבים על משמעות החיים. גם עם אינכם שמים לב לכך, וגם עם כן אתם מנסים לעצור את זה. לעצור את עצמכם מהחוזק שבכם, לעצור את החשיבה שלכם.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


עכשיו אתם שואלים למה עשיתי אינצקלופדיה שכזו. כדי שתבינו את תיאור הספר. עם אתם אחרי שתיקראו את הביקורת הספרותית שלי, תיגשו מיד לספר לא תוכלו להבין אותו עם לא קראתם את הציטוט, את ההקדמה. את האינצקלופדיה. כי בלעדיהם, לא תבינו את משמעות הסיפור.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בואו נתחיל מההתחלה- נוגה, עוד מעט 12, מבוהלת ומפוחדת. לא רומז לכם ספר טוב, אה? מי שמכיר אותי, לא מבחינה אישית וחברתית אלה מפי הביקורות שכתבתי, יודע שזה לא הסיפור האמיתי. בואו נתחיל שוב, אבל הפעם באמת מן ההתחלה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חגיגת בת המצווה הוא אירוע מרגש בחייה של כל נערה. גם נוגה, כמעט בת 12, הדמות הראשית בספר, "עד הבת מצווה זה יעבור", חולמת על האירוע המושלם. אבל עד אז יש לה עוד כמה אירועים חשובים לעבור: היא צריכה לגרום לאורי, הילד הכי יפה בכיתה להתאהב בה (או לפחות להגיד לה משפט שלם), היא צריכה להתמודד עם שירי, מלכת הכיתה, שאוהבת לחמצן את הקרקפת שלה, והיא רוצה לבלות כמה שיותר עם חברותיה הטובות, אופיר ואיה.כשמחלה קשה תוקפת את אחותה הגדולה ומתחילות הבדיקות ושלל מצבי הרוח, הבית כולו על גלגלים ונוגה מתמודדת עם אחות שתקף אותה ה"יצורע", כפי שהיא קוראת למחלה.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אכן, זה תקציר לסיפור של נוגה. נוגה בהחלט נערה רגילה, עד שתוקף את אחותה המחלה המבחילה מחלת השרטן. או כפי שהיא קוראת לה יחד עם חברותיה, איה ואופיר "יצורע".מהלך הסיפור היא צריכה להתמודד עם שלל הבדיקות, הניתוחים והדברים שקורים לאחותה הבכורה. יחד עם זאת, היא מוכרחה לנסות שאורי ייפרד משירי מלכת הכיתה, יעזוב אותה לטובתה. ובזמן הזה היא מתחברת לנעמה, ילדה שחוותה גם את מחלת השרטן אבל כעת בריאה לגמרי. התמדדוית לא קלות בכלל לנערה בניצני ההתבגרות הראשונים. בגיל 11-12. וכמובן היא צריכה לארגן את הבת מצווה שלה, האירוע המפואר. בואו לראות את החוויה המרתקת לכולם.


אני ממליצה לגיל 9+ או 10+

קניתי את הספר כשהייתי ילדה יותר קטנה, בת 9-10 נראלי, ובהתחלה הוא נראה לי ספר מאוד מיושן ולא מעניין.


אבל טעיתי ובגדול. זה היה סיפור מהמם, ובפעם הראשונה שקראתי נהניתי מאוד ממנו.


בפעם השנייה פחות נהניתי, כי לא עיניין אותי כל החלק של הקרב של ווינטר עם הגובלדגים.


אבל בפעם השלישית כבר התשעממתי.


זה לא אומר שאני לא אוהבת את העלילה, כי אני מאוד אוהבת אותה אבל משהו מתחיל לשעמם שקוראים שוב ושוב. בספרים אחרים שאני קראתי זה לא כך.


הסיפור מתאים לבנות מגיל 8+ ואלה שאוהבות לקרוא יכולות לקרוא את כולו במעט זמן. אבל בפעמים הבאות הוא היה משעמם מדיי.

אני עצמי קראתי את הספר באנגלית, כשהייתי יותר קטנה כדי לאמן את האנגלית שלי.
והספר ריגש אותי מאוד. גם באנגלית.

את מותו הכבד של אביה, קראתי בדמעות.
את החיפושים של מיסאטר קורמייקל ומיסטאר כריספורד קראתי ברגשות מעורבים.


אבל יותר מכל ריגש אותי כשרה הלכה בשלג, ומיס מינצ'ין צעקה עליה אבל שרה ענתה בביטחון.


פרנסס הודג'סון ברנט לדעתי היא כותבת נפלאה. זה הספר היחיד שקראתי, ששלה. אבל בהמשך אני בטוחה שאקרא את "סוד הגן הנעלם" ודברים נוספים. הספר הזה מומלץ ביותר.

זה התחיל מזה שסיגלית דיל באה להרצות לנו, כשהייתי בת 11.
היא סיפרה על היספור, ואני נדלקתי מיד.
עוד בסוף ההרצאה ניגשתי לעברה, חייכתי חיוך מבויש ואמרתי בביטחון "היום או מחר אני הולכת לסטימצקי, לקנות את תלתלים מכושפים!" אמרתי אז, באותו היום. העליתי לה אושר ושמחה רבה.

עוד באותו השבוע,קניתי את הספר. סיימתי לקרוא אותו בשעתיים, וכל כך אהבתי את הספר.

הסיפור מספר על אורום, תינוקת שננטשת על מפתן השער של בני הזוג מילר.

היא גודלת ובורחת לפנימייה, ולאחר כמה זמן מנהלת אותה. היא מתחתנת ומולידה בת. אבל היא צריכה להגן על הפנימייה שלה, על בית היתומים.
לכן היא עושה מעשה שכואב הלב עליו, כדי להגן על בית היתומים מכוחות רשע אפלים ומרושעים.

הסיפור מותח, מלא הרפתקאות.

אני ממליצה עליו!

את המחברת המכוערת הזו, בכלל לא התכוונתי לקרוא. עיינתי בכמה עמודים, והזדעזעתי. מה זה הספר הנוראי הזה?
איך לעשות סגנון אישי, לייצר בושם, להיראות גבוהה בצ'יק, לצאת בסטייל מהלימוזינה... כאילו, מהההההה?
מי צריך לצאת מלימוזינה? אה?

הדבר היחיד שאועיל לי זה שזה הוסיף לי קצת צבע ללחייים, מרוב צחוק על העמודים שעיינתי.

לסיכום - ביזבוז של זמן

"גם לאחר שפונו בקבוקי התרופות האחרונים והסתימה השהיה בבית ההבראה, הריט לא חזרה לקו הבריאות. היא הייתה ילדה רזה, בעלת עיניים חומות גדולות והמון שיער אדמדמם"
[נעלי החלקה, נואל סטריטפילד, פרק ראשון, עמוד מספר 9]



הספר מספר את תחילת ההבראה של הריט. ילדה בת 10, אשר ניגשת להחלקה על הקרח על מנת להחזיר לרגליה את הבריאות שהייתה להם. כשלא היו לה רגלי צמר גפן. אבל שמה, היא פוגשת את ללה. מחליקה על הקרח בת גילה, ומתחברת אליה. השתיים מבלות יחדיו,עד שהריב זורם מאליו.



הספר מאוד מופשט, מפורט וספר מאוד טוב. העלילה קצת צפויה מדיי.

אני אומרת שאפשר לקרוא את הספר מגיל 8+.

הסיפור כמו מין המשך לספר נעלי בלט (תוכלו למצוא את הביקורת שלי לספר שלו בביקורות שלי), אבל הוא הספר השלישי בסדרה. אני זוכרת, שקנו לי את הספר נעלי החלקה ונעלי בלט התחלתי בנעלי החלקה, ובגלל שהתרשמתי ניגשתי לנעלי בלט. ובאופן בכלל לא מפתיע, התחננתי לספר הזה. קנו לי אותו כמה ימים לאחרי מכן, ואני בלעתי את כולו. ספר מהמם, שירגש כל אחד.


הייתה לי התלבטות מאוד גדולה עם אני אוהבת יותר את ג'ין, או את ריצ'ל. ולבסוף בחרתי בג'ין. ג'ין היא דמות זועפת, "המכוערת" במשפחה והלא כישרונית. קשה לה לחלץ מילים טובות מפיה. אבל כשהיא פתאום נבחנת לתפקיד מרי בסוד הגן הנעלם, הכול משתנה. בהתחלה היא באמת זועפת, ואז חברותית ונחמדה.


לגילאי 9+