ביקורת ספרותית על בלי לומר שלום מאת לינווד ברקלי
ספר בסדר

---

ספר נחמד, מעביר את הזמן היטב ומתבקש לקרוא עד לסיומו, אחרת יהיה קשה להמשיך בשגרה מבלי לחשוב עליו.

הספר נפתח באופן מעולה, מכניס אותך ישר לתוך העניינים עם המון ציפייה לתשובות.
במהלך הספר העלילה מתפתחת לאיטה (בדגש על ה-'לאיטה'), ומקדמת את העניינים שם בצורה זורמת ונעימה לקריאה.
מה שטוב בספר זה שבמהלכו תמיד מבצבצים רמזים חדשים, אשר כל רמז מוביל אותך למחשבה אחרת, ובכל פעם אתה חושב על פתרון אפשרי אחר לסיפור.
מה שעוד יותר טוב בספר, זה שבשלב מסוים כל הרמזים האלה גורמים לך לאבד לחלוטין את ההקשר של כל הדברים, וכבר אי אפשר להבין איך כל הדברים האלה מתחברים. זה השלב שבו אתה כבר לא יכול להניח את הספר מבלי לסיימו.
הבעייתיות מבחינתי היא שההתרה של כל הרמזים נעשית בצורה מפורשת מדי. כל העלילה, כל הרמזים שניסינו לחבר ביניהם ויצרו קשרים וסיבוכים בראש פשוט הותרו תוך חמישה עמודים, בצורה כגרועה, כאילו נמאס לסופר לכתוב ומבקש רק לסיימו.
חבל.
הפתרון של הספר ראוי, ועונה על כל (בניגוד לתגובות אחרות כאן שאומרות שלא) השאלות שצצו לנו במהלכו ולא משאיר אף חור לקורא. חבל שהביצוע פחות טוב :/

ממליצה לקרוא את הספר. כיפי וקליל.

» ביקורות נוספות של adi
» ביקורות נוספות על בלי לומר שלום