ביקורת ספרותית על הסנדק מאת מריו פוזו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 ביולי, 2014
ע"י ניר


יש לי הצעה שלא תוכלו לסרב לה –
לחימום האווירה שימו ברקע את - הסנדק

נתחיל.
את ה"סנדק" ראיתי הרבה פעמים, אין כמעט סרטים שאני יכול לראות יותר מפעם אחת, אבל את הסנדק שוב ושוב – את שלושת חלקיו, והוא זכה להיות הסרט(ים) האהוב ביותר עלי – מסתבר גם שאני לא לבד ( http://www.imdb.com/title/tt0068646 )

את הספר לעומת זאת לא קראתי עד לאחרונה, עת שהשגתיו במדף מאובק בחנות הספרים המשומשים האהובה עלי.
הסרט מסתבר נאמן מאוד לספר, והספר גם אם לא יצירה ספרותית מעולה וקצת מגושמת, מספר סיפור נפלא, שהחזיר אותי להנאה שליוותה אותי בכל פעם שראיתי את הסרטים, ובזכות הקריאה האיטית יותר, והחשיבה עליו נראה לי שאני מבין טוב יותר למה הוא כל כך משך אותי.

סצנת הפתיחה שלו היא מדהימה ומכילה בתוכה את הרעיון של הספר כולו – קחו לכם כמה דקות וויזואליות שלו-
הסנדק -סצנת פתיחה


הסנדק (או בתרגום לעברית "דון קורליאונה איש המפיה") – הוא סיפור על משפחת פשע, על המאפיה הסיציליאנית של ניו-יורק בעשור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תיאור עולם הפשע של ניו יורק ומאבקה של משפחת קורליאונה בארבע משפחות הפשע "הגדולות" שבניו יורק - סיפור נפלא מתובל בהיסטוריה חלקה אמתית וחלקה מכסה על זאת האמתית.

אבל הוא הרבה יותר מזה!
יותר מכל הוא מספר על חולשתה של החברה המודרנית, הדמוקרטית, המתקדמת להגן על האזרח, ולעשות צדק! כן צדק, אותה מילה שמדברים אותה אולי אבל כמעט ולא נמצאת במקומותינו.

"היה חכם ולא צודק" מטיפים לנו כבר שאנחנו עוללים.
חוק, סדר, דמוקרטיה, שלום, שקט, רגיעה – כולם חשובים יותר תמיד – בבית המשפט יעדיפו חוק על הצדק המסכן, גם בערכאה הגבוהה ביותר שמתהדרת במילה "צדק" שבשמה.

אבל נדמה לי שהאדם, בלי צדק, הופך להיות מריר, ציני, כעוס ואף אלים. החברה אליה השתייך לא מגנה עליו, בוגדת בו, ושנעשה לו עוול הוא לרוב נשאר לבד, עם אותו חוסר הצדק.

ופה נכנס סיפור הסנדק, ולמרות שמדובר באנשים ובמעשים הנוראים ביותר, יש להרבה אנשים משיכה אליהם, אוהדים אותם, כי האנשים המפחידים הללו מבטיחים צדק – ובשעה שאתה עיוור מזעם על עוול שנעשה לך – הם האנשים שיתנו לך צדק – במחיר נשמתך!
והרעב הזה לצדק הוא שמושך את האנשים לרשתות המאפיה, ולכן היא תהיה קיימת תמיד בפנים שונות

מריו פוזו המחבר הצליח בכוונה או שלא בכוונה, לרקום את הסיפור הנפלא הזה סביב הנושא הנורא הזה, והצליח ליצור עולם שלם, כל כך זר לעולמנו, אבל כל כך מוכר.

הקריאה בספר – השלימה לי עוד דברים שפוספסו בסרט, הוסיפה פרטים (אף שהייתי מוריד מספר פרקים מיותרים ותמוהים) ועושר נוסף לזה הקיים בסרטים – והתענגתי.
10 קוראים אהבו את הביקורת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ניר (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה ערן. בלי ספק גם כוח מושך, אבל לא לכולם יש כוח (או לפחות מאמינים שיש להם), ולכן לא כולם נהיים מאפיונרים, או פוליטיקאים :),

אך מאידך גיסא שאותו מאפיונר "דופק" את הממסד או מביא צדק - רובנו נריע לו - עיין ערך רובין הוד, האופנובנק, או המאפיונרים שלנו שהופכים "סלבריטאים".

רובנו כבשים (כמו ששרים פינק פלויד) ואת הצדק נבקש מהכלבים.

הקברן לא מחפש כח, הוא מחפש צדק:
Then I said to my wife, for justice, we must go to The Godfather.
ערן ב. (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת יפה ומעניינת.
מחד אהבתי מאד את הרציונאל שהצגת לגבי הצדק ומשיכתנו (אולי אפילו חיבתנו) לטיפוסים הללו.
מאידך, אני חושב שגם לכוח יש חלק בגורם המשיכה וגם לפנטזיה של כולנו לגבי היכולת לעשות מה שאנחנו רוצים, למי שאנחנו רוצים, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד.
(עיין ערך ...?Robert De Niro - Are you talking to me)
ניר (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה דניאל :-)
דניאל בן שטרית (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אחלה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ