ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 ביוני, 2014
ע"י עומר ציוני
ע"י עומר ציוני
כשמצאתי את הספר שמחתי שמחה גדולה. לא כל יום יוצא לך למצוא חוויות של סופר גדול באירוע גדול. לכן עטתי על הספר כמוצא שלל רב. ואולי בשל כך התאכזבתי.
הספר הוא ספר נכון למועד כתיבתו.
זו היא כתבה עיתונאית ברוח התקופה. אורוול מתווכח עם המערערים בצדקת דרכו ולא מתעלה לרמת ההומר הדק והציני, הרומזני הארסי של "חוות החיות". הכתיבה היא אישית מאד ואנושית מאד. קר לו, ורע לו. אין מלחמה יפה ואין מוות הירואי וחיי חייל מופלאים. כאן אנו רואים את אורוול העיתונאי בגדולתו - זה שאינו פוחד מאיש וחושף את פרצופה האמיתי של המציאות והחברה, גם אם חשיפה זו מציגה את המעריצים העיוורים של הדרך בה בחר הוא עצמו באור מגוחך. אז מצד אחד אתה תממלא גאווה ליושרו ויכולתו הספרותית, מצד שני הוויכוח הרדוד של "מי צודק" אולי היה נכון בתקופתו, אבל דווקא אצל אורוול ציפיתי למצוא משהו טוב יותר.
ספר מעניין מאד שהוא כתבה עיתונאית ארוכה בעיקר. שווה לקרוא ולהשוות לאחרים שחוו חוויות במלחמה ההיא כמו המינגווי. ואני מעולם לא אבין מה משך אותם להכניס את ראשם לתוך לוע הארי...
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה עם שניכם, ועדיין לדעתי הספר שווה קריאה
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
רץ - אתה צודק ,אבל זה לא קשור לאופן הכתיבה המשמים של הספר .
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
עומר-אורוול יצא כעיתונאי לספרד - אך חצה את הקווים והפך לחייל מתנדב - הספר הוא על אמת ושקר, או על טבעו של האדם במלחמה.
אורוול היה שייך ליחידה של אנרכיסטים שנרדפה תוך כדי המלחמה על ידי הקומוניסטים, מכאן האכזבה שלו, או הביקורתיות שלו לקומוניסטים שתהייה אחד מהיסודות המאפינים בחייו.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
